מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

רות צוקר – בשירות הבריאות

רות צוקר ושלי ויצמן בתכנית
שלג 1950 בישראל
עבדתי בתור אחות בבית חולים רמב"ם במחלקה כירורגית "ב"

נולדתי בארץ בשנת 1939 בבית חולים עזרא.

בארץ שלט השלטון הבריטי. באותה תקופה התחילה באירופה מלחמת העולם השנייה. בשנת 1933 עלה  בגרמניה היטלר לשלטון והנאצים התחילו לשרוף בתי כנסת בגרמניה ולפטר עובדים יהודים ממקום עבודתם, ולכן אבי ואמי עזבו את גרמניה ועלו לישראל בשנת 1933.

אבא שלי ארגן בברלין קבוצה של  יהודים שנקראה אגודת הרצל הסמל היה עץ דקל עם רישום של 2 אותיות: א.ה: אגודת הרצל –  אבי כשברח מגרמניה אירגן את האגודה בשביל לעלות לארץ.

הוריי תחילה גרו בירושלים ואחר כך עברו לקריית ביאליק, לשכונה חדשה בתוך שדות בה היו 25 בתים בודדים עם גגות רעפים אדומים. הרחוב נקרא רחוב כלניות. אני גרתי כל השנים  ברחוב "כלניות 13". מול הרחוב היה שדה  וכל חורף פרחו כלניות אותן הלכנו לקטוף. בקצה הרחוב בתוך שדות עם בוץ וחורף פרחו נרקיסים. הוצאתי פקעות של נרקיסים ושתלתי אותם בגינה מתחת לעץ דקל לפני הבית וכל שנה פרחו נרקיסים עם ריח נהדר. הוריי גידלו תרנגולות, אפרוחים וגם לופה שתפרו לרחצה.

כל השנים גדלנו אני ואחותי. אבינו עבד בבית חרושת "אתא", אבל התקשה ללמוד את השפה העברית לכן בבית דיברנו  בשפה הגרמנית. באותה תקופה לא היו מכלי גז ולא מקררים לכן חילקו נפט לבתים. החלוקה נעשתה  עם מכל גדול  מובל ע"י סוס ועגלה. גם קרח חולק לבתים לארגזי קרח לשמור על מנת טריות המצרכים. בעזרת מכונית סגורה  חלקו בלוקים של קרח אשר שמרו על  טריות המזון. 

כל יום רכבתי על אופניים כדי להגיע לבית הספר בקרית ביאליק. בשנת 1950 ירד שלג בכל הארץ, חזרתי הביתה עם האופניים, וקפאו אצבעות הידיים שלי. הנחתי את האופניים בחוץ וכעבור שעה כל האופניים כוסו בשלג וגם כל השדות מסביב.

למדתי בבית ספר תיכון בחיפה , ובשנת 1956 התחלתי ללמוד בבית ספר לאחיות בבית החולים "תל השומר". שם גרנו 3 בנות בחדר. באותה תקופה פרצה מלחמת קדש (מלחמת ששת הימים). עבדנו בבית החולים בתור תלמידות. אחר כך, כעבור 3 שנים, בשנת 1959 התגייסתי לצבא ועברתי קורס בבה"ד 10  ואחר כך הייתי חיילת בתור אחות עם מדיי צבא בתור סג"מ . 

עם סיום השירות הצבאי עבדתי בתור אחות בבית חולים רמב"ם במחלקה כירורגית "ב", חדר התאוששות אחרי ניתוחים במשך 5 שנים. אחר כך  למדתי שנה נוספת  קורס לבריאות הציבור, בגמר הקורס התחלתי לעבוד בתחנות "לאם וילד" ובבתי ספר בקריית אתא. במשך 6 שנים. הפסקתי לעבוד ואחר כך  אחרי ילדות של 3 ילדים חזרתי לעבוד במרפאות קופת חולים בתחנת "אם וילד" בתי ספר וגני ילדים.

אחר כך בשנת 1992 עברתי לעבוד במרפאת "לין" בחיפה במחלקת אלרגיה שם עשיתי אבחונים וחיסונים נגד כל מיני אלרגנים וגם עבדתי במחלקת אף אוזן גרון.  במשך 10 שנים עד גיל 64 פרשתי לגמלאות והתחלתי לעזור לטפל בנכדיי.

העשרה

שלג 1950 בישראל: "בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870‏, אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במעברות ומחנות אוהלים".

בית חולים עזרא: "חברת עזרה של יהודי גרמניה הקימה ב-1912 את הטכניון בעידוד השלטון הטורקי. את בניין הטכניון תיכנן אלכסנדר ברוולד, יהודי אזרח גרמניה, שהגיע לארץ גם הוא לא מטעמים ציוניים (על אף שמאוחר יותר שינה את דעתו) וטקס הנחת אבן הפינה נערך בנוכחות סגן הקונסול בחיפה לויטפד-הרדג כעדות לכך שהוא נערך בחסות גרמנית‏. ב-1913 הוקם בית הספר הריאלי כתוספת לטכניון ועל רקע מלחמת השפות. אגודה זאת הקימה, גם, את בית החולים "עזרה" בשנות השלושים של המאה ה-20 (כיום שדרות הציונות 54). בית החולים, גם הוא בתכנונו של ברוולד, היה תחת ניהול "עזרה" עד פירוקה של החברה ב-1941 והועבר לידי ההסתדרות, שימש את קופת חולים כללית וכיום הבניין הוא חלק מהמתחם הבהאי".

תשע"ה

מילון

אגודת הרצל
אגודת הרצל - אבי כשברח מגרמניה ארגן אגודה בשביל לעלות לארץ.

שלג 1950 בישראל
בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870‏[1], אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במעברות ומחנות אוהלים.

ציטוטים

”פברואר 1950 כל הארץ התכסתה בלבן, סופת שלג.“