מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

"רבת – הפעלים"

תיעוד סיפורה של חנה
חתונת ביתה
סיפור העליה של חנה נחמיאס

שמי חנה נחמיאס, נולדתי בשנת 1940 במרוקו. עליתי לארץ ממרוקו בשנת 1954, כשהייתי בת 14.

כשהגענו לארץ הביאו את משפחתי ל"שער העלייה" בחיפה. ומשם למושב נחלת ראובן, בחדרה.

זה היה מושב חילוני שבו  התגוררנו במשך שנתיים  ומשם עברנו למושב זרחיה, במועצה האזורית שפיר.

התחתנתי כשהייתי בגיל 16 וכבר בגיל 17 ילדתי את בני הבכור.

שמות ילדי: יעקב, עליזה, מרדכי ,יהושע ,יוסף ,יונתן וציון ז"ל ואחר כך רחל.  סהכ שמונת ילדי .

עבדתי בגן של מושב זרחיה. הייתי גננת במשך  16  שנה. אני מרגישה שתרמתי הרבה למדינה והיו צריכים לתת לי  להדליק משואה ביום העצמאות.

עשיתי הרבה דברים, גידלתי ילדים ומשפחה לתפארת  והייתי גננת לילדים. כיוון שהייתי צריכה לפרנס, עבדתי בהרבה דברים ואחר כך עבדתי בפנימייה מקצועית במשך 16 שנים.

הייתי עובדת גם בשבתות כדי לפרנס את משפחתי. סדר יומי כלל קימה מוקדמת בבוקר בשעה חמש וחצי וזאת כדי להגיע לעבודה בזמן, ולהכין ארוחת בוקר לילדים שהתגוררו בפנימייה.

אירוע עצוב שחווינו במשפחתי – בני ציון היה מאבטח בבית הספר ובגנים. אנשים היו מבקשים ממנו שילווה להם כסף, הוא היה מלווה ולא היו  מחזירים לו עד שפעם אחת הלווה לנוכלים  24,000, והם לא החזירו לו, ואז יום אחד הרגו אותו, כי פחדו שהוא ידווח עליהם למשטרה. אני מקווה שהקב"ה ייתן להם את עונשם על כך.

ברכתי למדינת ישראל היקרה והאהובה:

אני מאחלת למדינת ישראל שפע ברכה ל 70 שנות הולדתה . אנחנו מאמינים שהקב"ה יחזיר לנו את כל המקומות שלא בידינו וארצנו תהיה שלמה ונשמח בארצנו – ארץ הקודש אמן.

הזוית האישית

חנה – תודה רבה לכם, אני מאחלת למדינת ישראל שפע ברכה ל 70 שנות הולדתה . אנחנו מאמינים שהקב"ה יחזיר לנו את כל המקומות שלא בידינו וארצנו תהיה שלמה ונשמח בארצנו – ארץ הקודש אמן .

דליה – אני אהבתי לבוא לבית הקשיש להנות עם האזרחית הוותיקה ,לרקוד ולשמח אותם .

טליה – אני אוהבת לבוא "לבית גיל הזהב ". לדבר עם האזרחיות שלנו: חנה ועליזה. היה לי כיף מאוד בבית הקשיש ושמחתי מהקשר שיצרנו איתן .

מילון

שער העליה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, שימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל.

זרחיה
מושב ציוני (מכיל אוכלוסייה מעורבת דתית וחילונית) הממוקם כעשרה קילומטר דרום מערבית לצומת קסטינה ומשתייך למועצה אזורית שפיר. היישוב הוקם בשנת 1950, כמעברה של עולים מאיראן בסמוך לחורבות הכפר ג'לדיה[2][3], ונקרא על שמו של אחד מאבותיו של עזרא הסופר וכן על שם אביו של אחד היהודים שעלו לארץ ישראל מגלות בבל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הכל לטובה- לא משנה מה קורה לך-תמיד יש לזה סיבה טובה“