מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

רבקה ברנשטיין

רבקה מספרת לתלמידים
שלמה פלוסק, דניאל חגאי, ניר פלדמן ורבקה.
חיים לפני תשעים שנה בירושליים

בס"ד

סיפורה של רבקה ברנשטיין

רבקה, ילידת 1928, נולדה בירושלים, היא בשנות התשעים לחייה, באה מביית מסורתי. אביה, כשהיה בן שישים וחמש הלך לעולמו כתוצאה מדום לב כשרבקה הייתה בת 14- 15. באופן כללי בביתם הייתה אווירה יהודית ומסורתית, לאביה היו ספרי קודש שירש מאביו וכדו', אם כי אימה הייתה עם כיסוי ראש רק בשבתות ואביה היה מתפלל בבית כנסת בשבתות, וכן רבקה ואחותה נשלחו ללמוד בבית ספר ממלכתי, ולא ב"בית יעקב", שהיה בית הספר הדתי.

רבקה סיפרה לנו שלימים, אביה אמר להן שהוא לא מתחרט על החינוך שהעניק להן, חוץ מדבר אחד: על שהוא לא שלח אותן ללמוד ב"בית יעקב". אימה של רבקה הייתה כובסת בבית – מלון בירושלים (רבקה לא זוכרת את שמו).

סבא של רבקה מצד אבא היה הראשון שהציע שחיטה כשרה לציבור בשוק מחנה יהודה. עובדה מעניינת – רבקה סיפרה לנו שהיא כמעט ולא ראתה שם תרנגולות לא ג'ינג'יות.

רבקה מדברת הרבה על ההבדלים שבין ימי ילדותה (לפני תשעים שנה!) לבין ימים אלה. היא מתארת שקוד הלבוש היה שונה. למשל, לא היו רואים נשים (אפילו חילוניות) עם מכנסיים. בביתה היו קונים "בדיוק בה שצריך" – ללא מותרות. בנוסף, לא היו נותנים כסף ביד הילדים. האנשים באופן כללי היו תמימים יותר, ישרים יותר ו"כולם היו חברים של כולם".

הזוית האישית

תלמידי הישיבה התיכונית ברמת גן שלמה פלוסק ודניאל חגאי מארחים חברה לרבקה ברנשטיין בת ה – 90 ושומעים את סיפוריה.

מילון

שחיטה
שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, על ידי נטילת חייהם, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה. שחיטה שנעשתה שלא כהלכה הופכת את הבשר הנשחט לנבלה האסורה באכילה. יוצאים מכלל זה הם דגים וחגבים כשרים המותרים באכילה בכל סוג של המתה. ויקיפדיה

ציטוטים

”בביתם הייתה אווירה יהודית ומסורתית, לאביה היו ספרי קודש שירש מאביו“