מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

קיצור תולדות חיי

עם אורי, נכדי, בפרויקט "הקשר הרב דורי".
פורים 1957
קיצור תולדות חיי מינקותי ועד חתונתי

ילדותי

נולדתי בשנת 1948 בירושלים בעיצומו של המצור על העיר. אימי הובאה לבית החולים תחת מטר פגזים. אבי לחם בעיר נגד הירדנים וכמעט שלא היה בבית.

בהיותי בן שנתיים עברו הוריי לגור בתל אביב לא רחוק מיפו בשכונת מנשייה ליד מסגד "חסן בק" שקיים עד היום. באותה תקופה הרבה ערבים ברחו מבתיהם (אלו בעצם הפליטים של היום) והוריי, כמו רבים אחרים נכנסו לבתים אלה. הדירה הייתה בת חדר אחד, חצר קטנה ומטבח שהיה בחצר. התקלחנו במטבח עם מים חמים שחוממו עם דוד על פרימוס. את המים שפכנו על עצמנו עם סיר קטן. את השירותים חלקנו עם עוד שתי משפחות שגרו באותו מתחם. בכל הסביבה גרו הרבה משפחות בתנאים דומים. ברחוב היו גם בתים הרוסים שאכלסו עכברים וחולדות .

לאחי ולי היו מעט מאוד צעצועים והיינו, כמו כל הילדים, בסביבה משחקים הרבה שעות ברחוב. בית ספרי היה די רחוק מהבית וכמובן הלכנו וחזרנו כל יום ברגל בכל תנאי מזג האוויר. למרות התנאים הקשים ילדותי הייתה די מאושרת.

בהיותי בן 12 עברנו דירה לצפון תל אביב באזור שגרירות בריטניה.

נערותי

סיימתי את לימודי בבית הספר העממי (אז בית הספר היה מכיתה א' עד ח') ועברתי ללמוד בתיכון  "עירוני ד'". התיכון היה מאוד רחוק מביתי ונאלצתי לנסוע באוטובוסים כל יום.

היו לי חברים רבים ובימי שישי או מוצ"ש עשינו מסיבות ריקודים כל פעם בבית אחר (לא הלכנו למועדוני ריקודים או למועדונים של משחקי מחשב). לעיתים הלכנו לבית קפה.

כך עד התגייסותי לצה"ל.

צבא

בצבא שיבצו אותי לתותחנים, לגדוד מרגמות כבדות, אולם לאחר הטירונות – הארוכה והמפרכת – העבירו אותי לנ"מ (תותחים נגד מטוסים). שלא כמו היום שלחימת הנ"מ מבוססת על טילים שונים, לנו היו תותחים כבדים מונחי מכ"ם נייד שנגררו ע"י משאיות עם ציוד נלווה כבד מאוד כגון: כבלי חשמל עבים שהיו מגולגלים על תופי מתכת, ציוד כוונון ופגזים גדולים.

     

תפקידנו היה להגן על שדות תעופה או יחידות כגון : שריון או תותחים כבדים. כל פעם שהיינו מגיעים לשטח היה עלינו לפרוס את התותחים, למתוח את כבלי החשמל ולעסוק בכוונונים שונים. זו הייתה עבודה קשה. כשהיחידות עליהם הגנו עברו למקום אחר היינו צריכים להתקפל ולעבור אחריהם.

השתתפתי במלחמות: ששת הימים כחייל סדיר, ההתשה כחייל סדיר ומילואימניק וביום כיפור כמילואימניק. מס' פעמים הותקפנו ע"י מטוסי אויב ואף הפלנו מספר מטוסים.

בית ומשפחה

נישאתי לאשתי, עדנה, בגיל 23 ב-1971 בתל אביב. בשנת 1973 קצת לפני מלחמת יום כיפור נולד בני הבכור גיל שבילה את חודשיו הראשונים במקלטים.

לאחר כ- 4 שנים נולדה בתי דנה ובשנת 1982 נולדה בת הזקונים שלי קרן.

משנת 1983 ועד היום, אני חבר מקהלה הפועלת בתל אביב. אנו מופיעים במקומות שונים ואף מייצגים את ישראל בחו"ל.

אני ורעייתי מרבים לנסוע לחו"ל ואף מרבים לטייל בארץ עם משפחתנו .

   

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי".

מילון

בן זקונים
הבן/הבת הצעיר ביותר

ציטוטים

”העיקר הבריאות. אם יש בריאות יש הכל.“