מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קיבלנו עגלה הרה, חצי סוס וחצי עגלה

נטע וסבתא ז'נט
ז'נט וחיים בחתונתם
העליה לארץ וההתיישבות במושב קדרון

ואחותי באוניה "טרנסילבניה" מקונסטנצה לחיפה הגענו לשער העליה נשארנו שבועיים אחר כך קיבלנו מהסוכנות מיטות ונסענו במשאית למעברה באשקלון שם קיבלנו כל משפחה אוהל גדול. בחודש ינואר היה חורף חזק ורוח העיפה לנו את האוהל וחיקנו לחיילים שיעזרו לנו לסדר את הברזנט של האוהל.

ההורים נשארו באוהל שנה שלמה, אותי שלחו לקיבוץ גלון ללמוד ולעבוד. אחרי ארבע חודשים חזרתי למשפחה והלכתי לעשות קורס בהנהלת חשבונות. כשסיימתי את לימודי בקורס, אמרו לי שעבודה יש רק למבוגרים ואני הייתי צעירה מידי. מצאתי עבודה כמוכרת בחנות באשקלון. במדינה הייתה אז תקופת הצנע. בה כל דבר שקבלנו היה בתלושים. ההורים שלי, קיבלו שיכון של 40 מטר. לאט לאט התחלנו להסתגל, ההורים התחילו לעבוד.
בשנת 1954, כשהייתי בת 19 התחתנתי בתל אביב. בגיל 20 נולד הבן הבכור שלי משה. בזמנו הסוכנות היציעה לזוגות צעירים ולמשפחות צעירות לעבור מהעיר לכפר, כדי ליישב את המדינה. כך עלה הרעיון לעבור לכפר, הגענו למושב קדרון כדי להיות עצמאים.

מושב קדרון: " קִדְרוֹן הוא מושב באזור השפלה, מזרחית לגדרה ודרומית-מערבית לבסיס חיל האוויר תל נוף. המושב משתייך לתנועת המושבים ומוניציפלית נמצא במועצה האזורית ברנר. כשני קילומטרים מערבית למושב שכן לפני מלחמת העצמאות הכפר הערבי קַטְרָה, שיש המזהים בשמו את היישוב הקדום "קדרון" המוזכר בספר חשמונאים א'‏. כינויים נוספים למקום בעבר היו "בית אור" ו"ארגון בית אור"‏‏‏

סבא חיים, מצד אבא נולד בשנת 1927 בעיר חוסט קרפת הרוס. בשנת 1944 הוא נישלח לאושוויץ עם הוריו. הוא וששת אחיו נשרפו ביום שהגיעו, פרט לאחותו הגדולה, שניצלה ושרדה את השואה. נפגשנו איתה רק בשנת 1948. היא עלתה לישראל, מאיטליה. בדרך תפסו אותם האנגלים ששלחו אותה יחד עם בעלה ותינוקת שלהם לקפריסין. הם נשארו במחנה מעצר שם עד להקמת המדינה בשנת 1948.
חיים, סבא שלי פגש אותם באמצע מלחמת השחרור. בשם קטראה, שם מושב קדרון נוסד בשנת 1949 על ידי גרעין של יוצאי יוגוסלביה הם התיישבו בכפר ערבי נטוש הגברים למדו איך לבנות בתים מיסוד ולהכין הבלוקים. כל בית היה של חדר וחצי השרותים בחצר מעץ עם סוג של אסלה.
אנחנו הגענו לשם בשנת 1956, כשהיה כבר חשמל בבתים. המזכירות הייתה בצריף הצהוב, ממול היה הצריף הירוק מחולק לארבע חדרים: חדר אחות, חדר רופא, חדר רופא שיניים וחדר משרד הדואר. ליד הייתה הירקניה ובהמשך הייתה המחלבה. בשנת 1956 כשהגענו למושב קיבלנו עגלה הרה בשלושה חודשים וחצי סוס וחצי עגלה (שותפות עם בעל משק אחר) התחלנו לגדל ירקות והגברים היו צריכים לצאת לשמירה בלילה.
בשנת 1961 נולדה בתי הראשונה טלי (אטל על שם הסבתא שנספתה באושוויץ). בשנת 1964 נולדה בתי השנייה דבורה בשנת 1971 בחג שבועות, נולד אבא של נטע, בועז. שני הבנים הקימו משפחות בקדרון והבנות בעיר. כיום אני סבתא, יש 11 נכדים ו- 3 נינים.
אני משתתפת השנה, תשע"ה , בתכנית הקשר הרב דורי, בבית ספר בית אור , יחד עם נכדתי נטע.

קישור לסיפור: לפני העלייה ארצה

מילון

צנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949- 1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע.

קדרון
קִדְרוֹן הוא מושב באזור השפלה, מזרחית לגדרה ודרומית-מערבית לבסיס חיל האוויר תל נוף. המושב משתייך לתנועת המושבים ומוניציפלית נמצא במועצה האזורית ברנר. כשני קילומטרים מערבית למושב שכן לפני מלחמת העצמאות הכפר הערבי קַטְרָה, שיש המזהים בשמו את היישוב הקדום "קדרון" המוזכר בספר חשמונאים א'‏. כינויים נוספים למקום בעבר היו "בית אור" ו"ארגון בית אור"‏‏‏

ציטוטים

”נדר: "להקים בית ומשפחה בארץ ישראל" (סבא חיים נשבע לעצמו באושוויץ, כנקמה על שעבר בשואה)“

הקשר הרב דורי