מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

קורותיה של ילדה במדינת טג'יקיסטן שברוסיה

במפגש הקשר הרב דורי בבית הספר
סבתא בצעירותה
ידיה הקטנות הורמו כלפי מעלה בבקשה מבורא העולם, שישמור על אבא, שישוב הביתה בריא ושלם.

שלום, שמי הודיה מדינה, רציתי לספר על סבתי ע"ה זויה גילקרוב.

סבתי, זויה, נולדה בשנת 1941 להוריה נתנאל ותמרה דוידוב בטג'יקיסטן, מדינה השוכנת בחלק המרכזי של אסיה. בעבר היא הייתה חלק מברית המועצות.

סבתי הייתה בת יחידה במשך שש שנים. בהיותה בת חצי שנה אביה, נתנאל ע"ה, גויס למלחמה מטעם ממשלת רוסיה, כדי להלחם בנאצים ימ"ש. כמובן, שעול הפרנסה נפל על אמה נ"ע.

סבא נתנאל – אביה של סבתא

אמה, תמרה, הייתה מכינה גרעינים, לחם, חומץ, יין ומוכרת אותם בדוכן ברחוב, בשוק. הממשל הרוסי לא איפשר לאנשים למכור כך בדוכן, אלא רק בחנויות ממשלתיות. מי שנתפס עובר על החוק נכנס לכלא. מספר פעמים רדפו שוטרים אחר אמה, כדי לתפוס אותה, כי עברה על החוק. היא הייתה מגיעה מפוחדת ומבוהלת הביתה במהירות, כדי לתפוס מחסה ולהסתתר מפניהם.

סבתי, כבת בכורה, עזרה לאמה ככל יכולתה, בישלה, ניקתה, אספה ענפים וזרדים כדי להסיק את תנור הלבנים ולחמם את הבית הקר. סבתי התגוררה בדירת חדר קטנה עם אמה וסבתה.

סבתא השנייה משמאל – לפני העלייה לארץ

בשנות המלחמה הורגש מתח רב בכל מקום בטג'יקיסטן, מחשש לחיי יקיריהם הנמצאים בקרב. באחד הימים סבתה חנה, סבתה של סבתי, הרימה את סבתא מעל תנור הלבנים בביתם, וביקשה ממנה שתרים את ידיה הקטנות כלפי מעלה בבקשה מבורא העולם, שישמור על אבא, שישוב הביתה בריא ושלם…

בסיום המלחמה חזר אביה הביתה. השמחה הייתה כה רבה, יום חג של ממש. הוא סיפר שהוא והחיילים שהיו עימו נפלו בשבי והגרמנים חשבוהו לרוסי גוי (אביה של סבתי היה ג'ינג'י והיה נראה כגוי). והגרמנים העבידו אותם בעבודות שונות. סביר להניח, שאילו ידעו שהוא יהודי היו הורגים אותו. אימה של סבתי, תמרה, תמיד הייתה אומרת, שסבא נתנאל השתנה לאחר שחזר משדה הקרב, שהוא לא אותו אדם שלו נישאה. הוא היה מכבד כל פרוסת לחם ולעולם אחרי המלחמה לא זרק ולו פירור אחד של אוכל.

סבא נתנאל שכר חדר בבית של אחד מקרוביו. הוא לא יכול היה  לגור עם משפחתו. מכיוון, שהשליט העריץ סטאלין הודיע בכל רחבי רוסיה, שכל חייל שנפל בשבי הגרמנים וחזר לרוסיה ולמשפחתו, הוא בוגד ברוסיה! סבא רבא שלי, נתנאל, עזב את עבודתו הקודמת והחל לעבוד מפעם לפעם בעבודות מזדמנות, בלי שהממשל הרוסי ידע שהוא חזר לגור ברוסיה.

אמא של סבתי – סבתא תמרה ודודתה – בתיה

כשנולדה לסבתי אחותה רוזה כל המשפחה שמחה מאוד. לאחר כמה שנים נולדה אחות נוספת, מגריטה אלינור, והשמחה גדלה כפליים. שם משפחתם של אחיותיה של סבתא היה שונה משלה, שם משפחתם היה פזילוב, כשם משפחתה של אמה של סבתי לפני הנישואין. כל זה היה, כדי להסתיר מהשלטון הרוסי, שאביה חזר מהמלחמה לרוסיה.

בהיותה בת חמש אמה לקחה אותה לסמרקנד לסבתה חנה פזילוב, כדי שתגור אתה. אמה חזרה הביתה, והיא נותרה לגור עם סבתה. פינוקים רבים פינקה אותה סבתה, בצימוקים, אגוזים, חלב עיזים, ועוד מאכלים טעימים. באחד הימים בנה של סבתא חנה, משה, דוד סבתי נכלא בכלא הרוסי עקב הלשנה מסוימת  נגדו. סבתא חנה נאלצה לנסוע לעיר אחרת יחד עם סבא כדי לשחרר את בנה וסבתי  נותרה  לבד בבית. אמנם, היו לה דודים שגרו בקרבת מקום, והיא יכלה לאכול ולישון אצלם, אך היא העדיפה להישאר בבית הסבתא. בכל יום היא הלכה לבית הספר, סבתא זיוה הייתה בעלת זיכרון מיוחד, זכרה שירים דקלומים וחומר מה שלמדה שם.

סבתא

פעמיים בשבוע היה בעיירה שוק. הסוחרים היו מגיעים עם מרכולתם על בהמותיהם. את הבהמות קשרו בחצר ביתה של סבתה ע"ה, ובתמורה הם שילמו לה על כך פרוטה. בנוסף הייתה סבתא שואבת מים מהבאר וממלאה בקערות,  כדי שהסוחרים ירחצו את ידיהם. ועל כך הם שילמו לה פרוטה נוספת. כאשר סבתה נסעה, היא אמרה לנכדתה הקטנה זיוה, שמהפרוטות שתקבל תקנה לה אוכל, בנוסף לאפשרות שיש לה להתארח אצל הדודים ולאכול שם. סבתא החליטה לא להשתמש בפרוטות שתקבל, אלא לאסוף אותן. ובכסף שתצבור היא תקנה בד ותיגש לתופרת שתתפור לה שמלה.

לאחר תקופה סבתא חנה חזרה. ונכדתה, זיוה, הראתה לה את השמלה. סבתא חנה התפעלה מאוד. ושאלה: "מנין הכסף לשמלה"? והנכדה זיוה סיפרה לה, מנין לה הכסף. "אז הלכת לדודים"? שאלה סבתא חנה. "לא" השיבה זיוה. "התביישתי לגשת אליהם". וכשנשאלה בפעם השנייה "מה אכלת כל הימים הללו?" ענתה סבתי: "קניתי כיכר לחם  וקוביות סוכר, מוססתי אותם בכוס מים, פרסתי את הלחם לפרוסות טבלתי אותן במים אלו ואכלתי". התפעלה סבתא חנה, כיצד ילדה קטנה אספה כסף למטרה זו במקום לקנות לעצמה ממתקים. כך סבתי נהגה בחוכמה וביושר בכספה, בסבלנות רבה לאורך כל השנים, היא הייתה מחושבת מאוד.

סבתא עם אחייניתה אצל הרבנית חיה מושקא

בשנת 1973 עלתה סבתא לארץ, פתחה חנות, הקימה בית, ילדה שישה ילדים, זכתה לחתן אותם ולראות נכדים.

הזוית האישית

הודיה מדינה: נהניתי מכל רגע במפגשים בהם שמעתי על סבתי ז"ל. מהסיפורים אודותיה למדתי על המסורת שלנו שעוברת מדור לדור, על ערכים ומסרים חשובים שאותם אקח לחיי. אני מודה לה' שנתן לי כזו סבתא שגם לאחר פטירתה הותירה אחריה שובל אור שעוד מאיר ויאיר לעד!

מילון

תנור לבנים
תנור חימום עשוי מלבנים, שבו היו מסיקים עצים ומחממים את הבית.

יוסיף סטלין
היה מנהיגה השני של ברית המועצות. הוא היה ידוע בשל אכזריותו הרבה והרציחות ההמוניות שהנהיג.

ציטוטים

”סבתא זכתה לעלות לארץ, להתפרנס בכבוד ולהקים בית בישראל, לחתן את הילדים ולראות נכדים. “