מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

קבוצת מצדה – כדורגל ציוני

סבא רמי דקל , רן הנכד ואביעד
קבוצת הכדורגל "מצדה " פרדס חנה
סיפורו של סבא רמי ששיחק כדורגל במעברה וגם במכבי חיפה

אמא מטילדה והאח ניסים. סבא היה בן שלוש וחצי ואחיו בן שתיים עשרה, כשהמשפחה עלתה מהעיר סופיה. סופיה היא עיר הבירה של בולגריה.

את תקופת המלחמה סבא לא זוכר אולם הוריו סיפרו לו על המלחמה סבא נולד אחרי מלחמת העולם השנייה הוריו סיפרו לו על שעבר עליהם בתקופת השואה. מאחר ובולגריה הייתה בעלת ברית עם גרמניה הנאצית היחס ליהדות בולגריה בראשית המלחמה היה טוב אבל בהמשך המלחמה היה קשה ומסוכן .
משפחתו של סבא עלתה לארץ ישראל בשנת 1949, באוניה שנקראה "בולגריה" ישר למחנה אוהלים לעולים החדשים בפרדס חנה . חוויה מיוחדת שסבא רמי זוכר מהשנים הראשונות בארץ היא השלג שירד בישראל: "זה היה חורף של שנת חמישים ואחת, הכל התכסה בשלג, היה קר מאוד ואנחנו גרנו באוהלים. לא היינו מוכנים לשלג הזה. החורף ההוא היה קשה מאוד".
אבל סבא רמי זוכר הרבה חוויות טובות למשל: בחגים היו חוגגים יחד עם השכנים. בחג הפסח בליל הסדר התכנסנו לחגוג עם שכנים שלנו  שהגיעו לארץ טורקיה שרנו שירי פסח בשפת לדינו. השיר המיוחד שאני זוכר הוא "חד גדיא  בלאדינו" . המאכלים שאני זוכר שאהבתי הם קציצות מקרישה [פרסה].שעברנו  מהקריות לחיפה הקפדנו לחגוג את הפסח יחד עם הדודים ובני דודים שלנו  ובחיפה. שרנו וקרנו את האגדה עברית. ההורים הקפידו לקנות לנו בגדים חדשים שאותם הינו לובשים בפעם הראשונה בערב חג הפסח.את הכוס של אליהו הנביא  מלא יין השארנו על שולחן הסדר  ואת הדלת הכניסה לא הינו נועלים בכדי אליהו הנביא יבוא ללגום  מהיין ולברך את הבית ואת המשפחה .
יום העצמאות בחיפה בילדותי  גרתי בקרית- ים וזכורים לי את החגיגות ברחבה של המועצה הישנה  עם הרבה שמחה  שירה וריקודים . חגיגות יום העצמאות היו חגיגות מאוד חשובות לכי המדינה הייתה צעירה ואנחנו הרגשנו גאים במדינה הצעירה והחזקה שלנו . כשהתבגרתי יותר הצטרפתי לתנועת  הנוער, הנוער העובד והלומד , בשנת העשור למדינה  השתתפתי במצעד המחולות שנערך  בחיפה ברחוב הרצל בהשתתפות להקות מחול מכל אזור הצפון כעשר המונים צפו הודות ומחו כפיים . בגיל הנעורים  אהבתי לצפות במצעדים הצבאים שהרשימו אותי מאוד בכל יום העצמאות היה מצעד צבאי שבו צעדו חיילי צה"ל במצעד מרשים כל חטיבות צה"ל צעדו הניפו דגלי המולדת ונשאו נשק . זה היה מאוד מרומם נפש כי זה נתן לנו הרגשה של כח ועוצמה למדינה הצעירה שלנו . כדי שאוכל לראות את המצעד הייתי נוסע יום לפני לישון אצל דודתי. שהתגוררה בשכונת עין הים  במבואות חיפה וכך יכולנו  לעמוד בשורה הראשונה ולצפות הכי קרוב . זה נתן לי תחושה של בטחון  גאווה התרוממות  רוחו, סיפוק ועצומה של כוח  שהצבא שלנו מנהיג תחושה של הגנה על המדינה ו אזרחיה .
סיפורה של תמונה: קבוצת מצדה אלופה 
זוהי תמונה של סבא רמי דקל עם חבריו לקבוצת הכדורגל שהקימו בהיותם ילדים בפרדס חנה .  כדורגל היה התחביב של סבא רמי והוא שיחק כדורגל עם חבריו. לקבוצה זו הם קראו קבוצת "מצדה " כי הם ראו את עצמם ממשיכים של הגיבורים ממצדה .
הם היו אחת מהקבוצות הטובות בשכונות של פרדס חנה ובדרך כלל נצחו את הקבוצות האחרות. בילדים עולים חדשים הכדורגל היה עבור סבא וחבריו דרך להראות את כוחם באופן ספורטיבי, הם שיחקו נגד קבוצות נוספות שקמו בסביבה ונחשבו לקבוצה חזקה עם שחקים טובים בהמשך סבא המשיך לשחק כדורגל בקבוצת מכבי חיפה .
העשרה
יהדות סופיה: "יהדות סופיה היא קהילה יהודית שמתקיימת בעיר סופיה בירת בולגריה, מראשית המאה ה-14 ועד ימינו. בשלהי 1939 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 26,092 נפשות‏ והייתה הגדולה והמרכזית מקרב קהילות יהדות בולגריה".
לאדינו: "לאדינו היא שפתם  של היהודים מגורשי ספרד. לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד, וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespa?ol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", בעבר המונח לאדינו היה לשפה המשמשת לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י, שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור".
תכנית הקשר הרב דורי, תשע"ה, 2015
מדריכה יישובית ענבל ברגב

מילון

יהדות סופיה
יהדות סופיה היא קהילה יהודית שמתקיימת בעיר סופיה בירת בולגריה, מראשית המאה ה-14 ועד ימינו. בשלהי 1939 הגיעה הקהילה לשיא גודלה, מנתה 26,092 נפשות‏ והייתה הגדולה והמרכזית מקרב קהילות יהדות בולגריה.

לאדינו
לאדינו היא שפתם של היהודים מגורשי ספרד. לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד, וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", Judeoespa?ol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", בעבר המונח לאדינו היה לשפה המשמשת לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י, שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור.

ציטוטים

”התרוממות רוח וגאווה גדולה להיות במדינה חזקה כמו מדינת ישראל“