מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

"צריך בישראל שתהיה עבודה עברית"

אראלה גמר והנכדה גלי
אראלה בילדות ליד כיכר דיזינגוף
הוריי היו חניכים של א.ד. גורדון

אני, אראלה, נולדתי בתל-אביב בשנת 1935 להוריי בלומה וצבי. 
 
 
הוריי 
אימי  בלומה  נולדה בשנת 1907 באוקראינה, בעיירה לודויפול, למדה בגימנסיה ברובנא, הייתה חלוצה ועלתה ארצה. אבי צבי נולד בשנת 1906 בבלרוס בעיר יאנוב , היה חלוץ ועלה ארצה.
 
                                        אבי צבי ,  (יושב משמאל) בוועד החלוץ הצעיר ביאנוב  
 
שניהם הכירו  זה את זו בארץ בתנועת "גורדוניה", והתחתנו.
הם קיבלו את תורתו של אליעזר בן יהודה, לחזור לשפה העברית, וכמו כן, היו חניכים של א.ד. גורדון שאמר: "צריך בישראל שתהיה עבודה עברית".
 
זיכרונות ילדותי  
חזרה לאוקראינה, אמא שלי לקחה אותי בגיל שנתיים חזרה לאוקראינה, לראות את סבא וסבתא.
הספקנו לחזור ארצה לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה. 
בקיבוץ רמת דוד, בגיל 6 הוריי עברו לגור בקיבוץ רמת דוד, ואני איתם.
 
 אראלה על הטרקטור בקיבוץ
 
אראלה (אני) שלישית משמאל בשורה השלישית (בהירת שיער) בין  כל ילדי הקיבוץ  
 
מנהגים  
בקיבוץ היה מנהג, שביום ההולדת היו מביאים לבית-הילדים, לחדר של החוגג, כיסא ועליו מפה, פרחים וממתקים לכבד את הילדים. מהבית שבו גדלתי, תמיד זכור לי שאימא הייתה בשלנית ,ולימדה אותי לבשל. כמו-כן  דיברנו בבית רק עברית. 
 
ההכרזה באו"ם
כשבאו"ם הייתה הצבעה והכריעו, שתהיה מדינה יהודית, ההורים היו בחדר-האוכל והקשיבו לרדיו.
אימא באה אלי לחדר הילדים ואמרה: "קומו ילדים, יש לנו מדינה!". הלכנו לחדר האוכל ואחד מחברי המשק שעסק הרבה בעליית היהודים הבלתי-ליגאלית מאירופה, היה כל-כך נרגש ולא יכול היה לדבר, ורק אמר: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
 
כשסיפרו לי את הבשורה הייתי מאוד נרגשת, אך מהר מאוד התחיל ירי ממטוסי אויב, שרצו להרוס את שדה- התעופה רמת-דוד שלידנו.  כך התחלנו לרוץ לחפירות שחברי המשק המבוגרים חפרו מקודם.
 
בסמינר  ובצבא
כשלמדתי בסמינר, בקיץ- עבדנו במעברה עם ילדי העולים החדשים. השגחתי עליהם בזמן מנוחת הצהריים.
 
 
אח"כ שירתי בצבא.
 
 בטירונות בצבא
  
הקמת משפחה 
לאחר השירות הצבאי  נישאתי למרדכי.
בעלי מרדכי  ואני בחתונתנו
 
במשך השנים נולדה דלית בתנו.
  
 עם  הבת  דלית
 
היא נישאה לאלון,  ונולדו להם שלושה ילדים, נכדינו: איתי, גלי (המנחה) וגיא.
 
אריאלה וגלי מברכות זו את זו
 
 
 
 
סיפורה/ו  של אראלה תועד על ידי הנכדה גלי במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "אלחריזי" בתל-אביב, בשנת הלימודים  תשע"ד (2013-4), בהובלתה של הגב' אתי מנוביץ.
 
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

גורדוניה
תנועת נוער ציונית שדגלה בערכי א"ד גורדון, ממייסדי "דת העבודה": הגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם. היא הוקמה בגליציה בשנת 1925. מרכזה של תנועת גורדוניה היה בלבוב ובקרקוב. היו לה סניפים בפולין, ליטא, לטביה, רומניה, סרביה, אוקראינה, ישראל, ארגנטינה, ארצות הברית ואף תוניסיה. חבריה החלו לעלות ארצה בשנת 1929 - רובם במסגרת החלוץ, והמשיכו את חייהם בקבוצות ההתיישבות של איחוד הקבוצות. כשאורגנה העליה הבלתי-לגלית ארצה, השתתפו בה באופן פעיל מאד.

ציטוטים

”אימא באה אלי לחדר-הילדים ואמרה: "קומו ילדים, יש לנו מדינה!"“

”כשלמדתי בסמינר, בקיץ- עבדנו במעברה עם ילדי העולים החדשים“

”דיברנו בבית רק עברית“