מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

צפוף – אך אין כמו בארץ

לילית דביר ושני
לילית דביר ושני
שמונה אנשים בדירה קטנה

שמי לילית, נולדתי בפולין בשנת 1948 לשני הורים ניצולי שואה. ההורים שלי ניצלו בזכות זה שהם ברחו לרוסיה בזמן שהגרמנים באו לקחת אותם לגטו. אבא שלי שחה בנהר לרוסיה ואימא שלי עבדה בחווה ברוסיה, בשביל שיהיה לה אוכל ומקום לישון. אחרי המלחמה לקחו את שניהם לבית יתומים ושם הם נפגשו והתחתנו.

בגיל חמש הלכתי לגן ילדים. בגן ידעו שאני יהודיה, אמרו לי שאני יהודייה מסריחה ומשכו לי בשיער. אימא שלי לא נתנה לי ללכת יותר לגן. כשהגעתי לכיתה א' אימא שלי רצתה שנעלה לארץ ישראל, אבל השלטונות לא הרשו לנו. בגיל שמונה עליתי לארץ ישראל.

עליתי לישראל בעזרת רכבת לאיטליה ומשם בעזרת סירה לנמל חיפה. כשהגעתי לארץ ישראל לקחו אותנו לדימונה, אני וכל הפולנים שהיו באוטובוס בכינו ולא רצינו לרדת, מפני שלא ידענו מה זה חול. בסוף ירדנו וגרנו במעבורות. בהמשך עברתי לגור בעין כרם. עבדתי בבית החרושת לגזוז, גרנו שמונה אנשים בדירה עם שני חדרים, המטבח והשירותים היו מחוץ לבית. הכרתי את בעלי בצבא, והתחתנתי איתו בגיל 21. לאחר שנתיים נולדה לנו בת ולאחר מכן עוד בן ובת. עבדתי כספרנית במושב וגם מזכירה במשטרה ובמשרד האוצר.

הזוית האישית

לילית קצב השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי התלמידים שני זידל ודביר זינגר. התכנית נערכה בבית הספר עין הרים בעין כרם, השתע"ט.

מילון

גזוז
מילה שאולה מטורקית שנגזרה מהמילה האיטלקית. משקה מוגז או סודה מוגזת, הוא שם כללי למגוון משקאות קלים המכילים פחמן דו-חמצני מומס. בשפת היומיום נקראים לפעמים "משקאות תוססים". (ויקיפדיה)

מעברה
"יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לקחו אותנו לדימונה, אני וכל הפולנים שהיו באוטובוס בכינו ולא רצינו לרדת, מפני שלא ידענו מה זה חול“