מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ציונות כדרך חיים

תמונה שלי ושל נכדי בזמן כתיבת הסיפור
הוריי ואחיי בדרכם לארה''ב
אחדות משפחתית

שמי נעמי-צילה. נולדתי בישראל בעיר רמת גן בשנת 1947 ושם גרתי עד שנת 1954, אז עברתי עם הורי ואחי להתגורר בהדר-עם. היו לי ארבעה אחים ואחיות.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהיטלר עלה לשלטון, אמי ומשפחתה הבינו שצריך לצאת מגרמניה כמה שיותר מהר על-מנת להינצל. אמי הצליחה לעלות ארצה. הארוס של אמי היה כבר בארץ והוא הזמין את אמי ושלח לה כרטיס עליה. היא הגיעה לבדה כתיירת ומיד הם נישאו וכך היא יכלה להישאר בארץ, בעוד שהוריה נשארו בגרמניה באותו זמן.

לבסוף בדרך לא חוקית הצליחו הוריה של אמי לצאת מגרמניה ולהגיע לארה"ב ע"י מציאת קרובים רחוקים שהסדירו להם את המסמכים הנדרשים לכניסה לארה"ב. כך הם ניצלו והצליחו לברוח מגרמניה ברגע האחרון. הם השתקעו בעיר בולטימור עם דודתי, אחותה הקטנה של אמי (סבתא ליזל).

בשנת 1945 המצב בארץ היה קשה מאד, לא ניתן היה למצוא עבודה והמזון היה קצוב. זו הייתה תקופה מאוד לא פשוטה בארץ, היה מחסור רב, צפיפות ולא הייתה תעסוקה רבה.

הוריי האמינו שארץ ישראל זה המקום וזו המדינה שבה צריך לחיות, להקים משפחה והיו אנשים מאוד ציונים. הם אהבו את מדינת ישראל ולכן היה להם מאוד קשה לחשוב על עזיבת המדינה האהובה עליהם. לבסוף לאור המצב הכלכלי הקשה החליטו הורי בצער רב לרדת לארה"ב ולהצטרף אל הורי אמי, כי שם הייתה להם אפשרות לגדל ולפרנס את ילדיהם (שני אחי היו כבר בחיים) בכבוד וכדי שלא יחסר לנו דבר.

וכך עלתה המשפחה על אנייה והפליגה לארה"ב לעיר בולטימור שם התגוררו ההורים והאחות של אמי (סבא וסבתא רבא של יואב).

הורי היו ציונים בנשמתם, ואהבו מאוד את מדינת ישראל. למרות השפע והחיים הקלים והפרנסה הטובה שהייתה להם בארה"ב, הם החליטו כעבור תקופה של כשנה וחצי בארה"ב לחזור לארץ ישראל. סיבת עזיבת ארץ ישראל הייתה כלכלית והורי השיגו שקט כלכלי, אבל האמת הפנימית לא הושגה והרצון לשוב ארצה למולדת שלנו גבר על השקט הכלכלי. הגעגועים לארץ ולחופש גברו עליהם ולמרות שאמי הייתה בחודש שמיני להריונה איתי הם החליטו לחזור לארץ ישראל. הם רצו שילדיהם יהיו ישראלים ויקבלו חינוך ישראלי.

באותה תקופה הייתה רק דרך אחת להגיע מארה"ב לארץ וזה היה באמצעות אנייה. זאת למרות שאמי הייתה בחודשים מתקדמים מאד להריונה, ועל האנייה לא היה רופא מוסמך. היה חשש שאמי תלד על האנייה. באותה תקופה ההפלגה מארה"ב לישראל לקחה זמן רב ולכן היה חשש שאמי תלד לפני הגעתם לארץ.

האנייה הגיע ארצה ביום שלישי ואני נולדתי בשעה טובה ביום שישי. לאחר הלידה יצא הרופא שהיה מכר טוב של הורי ואמר לאבי מזל טוב נולדה לך בת אבל אני ממש לא מבין איך יכולת לקחת את הסיכון כי אם הלידה הייתה מתרחשת על האנייה הסוף לא היה משמח, לא הייתה לך לא אישה ולא בת.

סוף טוב הכול טוב אני נולדתי בארץ , המשכתי את מורשת הוריי, חייתי את חיי בחופש בישראל ובאידיאולוגיה זו גם גידלתי את ילדי.

הזוית האישית

סבתא נעמי-צילה: היה לי זמן איכות עם יואב , נהניתי מאד לספר לו מזיכרונות בית הורי.

יואב: היה לי כיף לעבוד עם סבתא ולשמוע סיפורים מילדותה שלא ידעתי.

מילון

בולטימור
העיר הגדולה במדינת מרילנד, ארצות הברית והשלושים בגודלה בארצות הברית כולה. לעיר מטרופולין משותף עם וושינגטון הבירה, השוכנת כ-40 קילומטר דרומית-מערבית לה.

ציטוטים

” הקשר המשפחתי והאמונה אחד בשני חשובים מעל הכל.“