מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

צבא אוקרינה הציל את חיי

צבי עם תומר ופריאל מהישיבה בקריית גת
צבי עם תומר ופריאל מהישיבה בקריית גת
צבי סגל - ניצל מהשואה האיומה ובעזרת הצבא האוקריני ואזרח אוקריני ניצל.

נולדתי בשנת 1945, בעיר באר, בסרביה.

הורי ראובן ומרים נעלמו לי בתקופת השואה. קראתי לילדיי על שמם.

למדתי והשכלתי בבית ספר ברומניה והייתי לומד תורה עם רב ועוד כמה תלמידים, לא במסגרת בית הספר, בגלל שהיה אסור ללמוד תורה בבית הספר.

בתקופת השואה שלחו אותי ואת המשפחה שלי למחנה ריכוז. ישבתי באיזשהי עיירה והצבא נתן לי אוכל. אדם אוקראיני הציל אותי והחביא אותי בחבית.

באחד הלילות הקרים של החורף, היה מבול שוטף ונסחפתי עם החבית לים, וכמעט טבעתי אבל אותו אדם אוקראיני הספיק להציל אותי.

בגיל 14 אירע לי נס וניצלתי מהשואה האיומה, אף אחד לא פגע בי.

בשנת 1949 עליתי בגיל 14, ביחד עם סבתא שלי שהייתה אז בת שמונים, והצליחה לעשות איתי חצי דרך, אבל אז לצערי היא נפטרה בדרך, והיא קבורה שם בדרך.

הגעתי לארץ ישראל, היישר לביתם של בני דודים שלי שאז גרו בקרית ארבע, הלכתי ללמוד בישיבה בקרית ארבע והרב שלי היה הרב אליעזר ולדמן, שכיום הוא רב העיר קרית ארבע. הייתי השכן של הרב גרתי איתו באותו הבניין, אני הייתי גר בקומה הראשונה והרב בקומה השלישית.

בכל שנה ושנה אני ביום השואה מזדהה מאוד, בגלל שאני ניצול שואה.

אני מכיר את כל מה שקרה בשואה מקרוב אז אני הולך לבית הכנסת להתפלל על עם ישראל.

מסגרת התוכנית הבאתי תמונה שלי ושל אחותי התמונה חשובה לי מאוד ובדרך כלל היא תלויה אצלי בחדר בגלל שהיא מזכירה לי את אחותי.

הזוית האישית

פריאל ותומר: כל פעם שהיינו מגיעים צבי היה מתרגש ומנשק אונו על המצח. זה היה ממש מעניין הסיפורים שלו. זכינו וצבי מתפלל איתנו בבית הכנסת וזה מיוחד.

מילון

מחנה ריכוז
מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.

ציטוטים

”סבתא שלי תמיד אמרה לי שהכי טוב להיות יהודי“