מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

פרנטי שבתאי – חלל מאורעות תרצ"ו

טובה אביצור
סאלוניקי - יוון
פרנטי שבתאי נרצח בגיל 8 במאורעות תרצ"ו

המקרה קרה בתקופת מאורעות – מאורעות 1936-1939- מאורעות תרצ"ו.

הרקע לפרוץ המאורעות היו המוני העולים ממרכז אירופה וממזרחה שהחלו להגיע לארץ-ישראל לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. 'סכנת' העלייה שנגדה ניהלו תעמולה במשך שנים אנשי הוועד הפועל הערבי והמועצה המוסלמית העליונה נראתה עתה מוחשית ביותר. למעלה מ-130 אלף יהודים הגיעו לארץ בשנים 1935-1933 ושיעורם באוכלוסייה עלה מ-17% ב-1931 לכ-30% ב.1935 יהודים בלבוש אירופי נראו בכל מקום ובציבור הערבי הילכו שמועות על מספרים מוגזמים של עולים שהגיעו, גם באורח לא-חוקי. הם חששו כי לא רחוק היום שבו תצליח הציונות למחוק את עקבות הערבים מן הארץ קבע אחד העיתונים והוסיף שאלה: 'האם תסתיים הקמת הבית הלאומי היהודי כאשר מספר היהודים בפלסטין יגיע לחמש מאות אלף, למיליון… או לעשרה מיליונים, או לאחר שהיהודים ירכשו כל שעל מאדמת פלסטין, עבר-הירדן ואחריהן סוריה ועיראק?

הרושם של העלייה ההמונית על הערבים היה באמת קשה. בסוף 1935 הייתה הארץ נתונה במשבר כלכלי שנבע מפלישת איטליה לחבש ופועלים רבים היו מובטלים מעבודה. המאבק ל'עבודה עברית' אילץ נותני עבודה יהודים בחקלאות, בתעשייה ובבניין לסלק את עובדיהם הערבים ולקבל יהודים במקומם. כאן נוסף היבט כלכלי לזה הפוליטי והמרירות בקרב המוני ערבים גאתה. חמור במיוחד היה נושא האדמות שהמוסדות המיישבים היהודים רכשו כדי ליישב עולים בכל חלקי הארץ.

בשנות העשרים רכשו היהודים אדמות בעיקר מערבים לא-פלסטינים שהיו בעלי שטחים גדולים בארץ והתגוררו בארצות השכנות. בשנות השלושים השתנתה התמונה ומרבית המוכרים היו בעלי חלקות קטנות יחסית מקרב הפלסטינים. לצורך הדחוף לקנות אדמה עבור העולים שהגיעו, נוסף מאוחר יותר עוד גורם: המוסדות הציונים חששו ממסקנות הוועדה המלכותית שבאה לארץ בסוף 1936 כדי לחקור את הגורמים למאורעות ולהמליץ על פתרון. הייתה תחושה שיש למהר ולרכוש כל שעל אדמה אפשרי ולהקים יישובים בלי הכנות ובלבד שייקבעו עובדות בשטח.

מול תנופת העלייה וההתיישבות היהודית במחצית הראשונה של שנות השלושים סערו הרוחות בקרב הציבור הפוליטי הערבי. האופוזיציה למנהיגות המסורתית גברה ובמקומות שונים בארץ – בייחוד בגליל ובעזה – הופיעו קבוצות רדיקאליות שתבעו נקיטת צעדים אלימים. ואולם ההנהגה הפלסטינית – ובעיקר חאג' אמין, נמנעו מפעולה מרחיקת לכת. סיבה אחת לכך היו המריבות בהנהגה; סיבה אחרת, תקוותו של חאג' אמין שניתן יהיה להביא לשינוי המדיניות הבריטית באמצעים מדיניים ושראוי להם לערבים לא לשרוף את הגשרים עם השלטון.

 

בתקופת המרד הערבי הגדול 

 

רק בנובמבר 1935, לאחר שמספר היהודים בארץ עלה ביותר מ-100 אחוז (יחסית למניינם ב-1931) ורכישת האדמות הייתה בעיצומה – הצליחו חמש מפלגות ערביות להתלכד ולנסח תזכיר משותף לנציב העליון ובו הדרישה המשולשת: להפסיק את העלייה, לאסור העברת קרקעות ליהודים ולהקים ממשלה לאומית. אלא שחילוקי הדעות והתחרות בתוך ההנהגה הערבית נמשכו גם בחודשים הבאים ונמנעה הקמת הנהגה מאוחדת. רק לאחר מאורעות הדמים באמצע חודש אפריל, הכרזת השביתה ב-22 באפריל על-ידי המועצה הלאומית בשכם ויציאת משלחות לירושלים מחיפה, שכם ויפו ב-25 באפריל שתבעו הקמת גוף ערבי עליון, אכן הוקם גוף כזה, הוא כלל עשרה חברים – נציגי המפלגות והעדות.

סיפורו של פרנטי שבתאי

פרנטי שבתאי שנולד בשנת 1930 בסאלוניקי יוון. 

העיר סאלוניקי ביוון 

 

בהיותו בן שנתיים עלתה משפחתו לארץ והשתקעו בשכונת נווה צדק בגבול יפו תל אביב אביב. אביו פרנס בכבוד את משפחתו הענפה.

 

 תמונות משכונת נוה צדק, תל אביב

 

שבתאי התחיל ללמוד בבית הספר ל"דוגמא" שבשכונה.

אור ליום כב' באב תרצ"ח 8.8.1938 כאשר שיחק עם חבריו ברחוב נזרקה פצצה על ידי ערבי צעיר לעבר קבוצת הילדים שהיו ברחוב. שבתאי נפצע אנושות והובא לבית חולים הדסה שם מת מפצעיו.

בהתפוצצות זו נפגע גם אחיו בצורה קשה.

שבתאי הובא למנוחות עולמים בחלקת הקדושים שבבית הקברות הישן בתל אביב טרומפלדור השאיר הורים 4 אחים ו3 אחיות. שבתאי מונצח בבית הקברות הישן בתל אביב ועל האירוע נכתב בעיתונות בתקופה…

 

 מצבה בחלקת הקדושים לזכר תושבי תל אביב שנפלו במאורעות תרצ"ו

 

בית הקברות טרומפלדור – תל אביב

מילון

מאורעות תרצ"ו
מאורעות שיזמו הערבים בשנים 1936-1938 כנגד היהודים עקב הרחבת העלייה ארצה.

ציטוטים

”שבתאי הובא למנוחות עולמים בחלקת הקדושים שבבית הקברות הישן בתל אביב טרומפלדור“