מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

פנינה עולה מקוצ'ין

בית הספר חוני -כיתת אופק חצור
משפחות קוצ'ין בעין המצלמה
ילדות בצל בית הכנסת בקוצין שהועתק ליישוב נבטים שבנגב

5 אחים ואחות אחת . שמי בקרבת משפחתי הוא ג'ולי.

מילדותי בהודו, אני זוכרת את הבית שגרתי בו. היו לנו שתי קומות, למעלה היה אזור המגורים ולמטה היה לנו חנות שמכרנו בננות בהמון סוגים וגדלים. מרבית הרחוב היה  בנוי כך בית למעלה וחנות למטה כך היה נהוג. היו לנו עובדים בתוך הבית שהיו מבשלים, מנקים ומכבסים לנו. איתנו בבית חיו ההורים של אבי, סבא וסבתא. היינו ישנים על שטחים, על מזרנים, כך היו ישנים, רק אישה שיולדת או סבא מבוגר היו מקבלים תנאים אחרים.
סבי עסק במקצוע מכירת עורות של בעלי חיים, הוא נפטר כאשר הייתי בת שישה חודשים. סיפרו לי שהוא החזיק אותי בזמן שהוא נפטר, אני הייתי בת בכורה מהבן הראשון שלו.
העלייה לארץ – 1960 
עלינו לארץ בשנות השישים ,הייתי בת חמש וחצי, סבתי עלתה לפני אבי,יחד עם בן ולוש בנותיה. הם התיישבו בכפר יובל. בתחילה רצו לקחת אותנו לדימונה, אך אבי לא הסכים כי רצה להיות עם אמו, משם לקחו אותנו לחצור.
כשאבי הגיע זה היה מצחיק, בהודו הוא היה במעמד גבוה מאוד וכשהגיע לישראל הוא עבד באיסוף אבנים. לא ידענו עברית, אז אלה העבודות שהם קיבלו. הוא עבד יום אחד וחזר עם כאבי גב, תקופה מסוימת הוא ישב בבית.
אני זוכרת, שהיו באות אלינו חיילות מורות, ולימדו אותו עברית, כשראו שיש לו יכולות במתמטיקה, נתנו לו לעבוד בתור מחסנאי בכפר הנשיא. שם עבד עד שיצא לגמלאות.
כיום הילדים שלי, יודעים להבין את השפה הקוצ'ינית, אך לא מדברים אותה. אמי מדברת עברית והנכדים מבקשים מסבתא שתדבר גם קוצ'ינית כדי שיוכלו ללמוד ממנה את השפה.
כשהייתי ילדה הלבוש שלנו היה מסורתי הנקרא סארי. סארי הוא חתיכת בד ארוכה שעוטפת את הגוף כחצאית והחלק האחרון היה עולה כפי מעלה מעל חולצה בטן. יש לי המון זיכרונות מקוצ'ין. גרנו ליד בית הכנסת וכאשר היינו עוברים שם היינו מכבדים את המקום, נכנסים ומנשקים את היכל ארון הקודש.
בית הכנסת היה מאוד מכובד. עזרת הנשים הייתה למעלה והיינו מסתכלות למטה ביראת כבוד. את שיחזור בית הכנסת מקוצ'ין, העתקו למושב נבטים אשר בנגב. שם יש מקבץ תושבים גדול של העדה שלנו. הביאו משם את ספרי התורה. אבי היה  חבר במשלחת אשר נסעה להביא את הפריטיםהיקרים משם. המהנדס שתכנן, עשה בדיוק את אותו הדגם.
לפני כמה שנים נגנבו כמה ספרי תודה מבית הכנסת ועד היום לא מצאו הספרים או את הגנבים. אחד הדברים שאני עוד זוכרת בחנוכת בית הכנסת בנבטים הייתי עם אבי ומישהו שהגיע אמר שהוא זוכר את האוכל שקיבל מאבי ומסבי כתרומה כיוון שהיה עני והם תמיד דאגו להאכיל אותו.
בילדות שלנו אכלנו לחם הנקרא "דושה" ו"אפם" וכל בוקר צהריים וערב אכלנו אורז זה היה המאכל העיקרי שלנו. כשהייתי קטנה לא היה לנו מקרר ולכן היו מבשלים שלוש פעמים ביום ואוכל שנותר היו נותנים לעניים. את האוכל אכלנו בידיים כי לא היו אז מזלגות וסכינים. בקליפת הבננות שהיו ענקיות השתמשנו כצלחות, היה לנו בקוצ'ין, בגינה, עץ גויאבות ועץ קוקוס וגם באר שממנה שאבנו מים. היינו מכניסים את המים למקלחת ומתקלחים עם סבון ומורחים שמן קוקוס בשיער.
כשהגענו לחצור גרנו ברחוב בבתים דו קומתיים ,אנחנו לא גרנו במעברות בחצור ב' במעברה הייתה מאפייה שם קנינו פיתות ולחם אחי ואני. אני זוכרת כשפרצה מלחמת ששת הימים אני ואחי בדרך מהמאפיה לבית הספר, הייתי בשיעור מלאכה ואז אמרה  המורה שאמרו בחדשות שפרצה מלחמה ,נכנסנו למקלט ,שם היה רדיו ואני לא זוכרת ששמענו הפצצות ,אבי בא לבית הספר לקחת אותנו {הייתי בכיתה ז'} במקלט ישבנו כל ארבע משפחות ויכולנו לצאת החוצה לראות את ההפצצות על רמת הגולן.

תמונת העתק של בית הכנסת בקוצ'ין

תמונת העתק של בית הכנסת בקוצ'ין
העשרה
יהדות קוצ'ין: "תשע"ויהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות, אשר מהוות חלק מיהדות הודו והתגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין – כיום בשטחה של מדינת קרלה. בשיאה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים 1950-1962, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאציה. בקרלה נותרו כיום כ-50 יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י)". ויקיפדיה
קהילת קוצ'ין חוזרת לשורשים כתבה  מתאריך ynet , 2.6.17
תשע"ו

מילון

קוצין
חבל ארץ בהודו

יהדות קוצ'ין
יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות, אשר מהוות חלק מיהדות הודו והתגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין - כיום בשטחה של מדינת קרלה. בשיאה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים 1950-1962, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאציה. בקרלה נותרו כיום כ-50 יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י).

ציטוטים

”אין לי ארץ אחרת“