מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חג הפורים הראשון בארץ של דליה עופר

אהבה בין דורות
סבתא זכתה במקום הראשון - קרנבל פורים
הפורים הראשון

שמי דליה עופר. נולדתי בפולין ועליתי בחודש אפריל 1950 לארץ.

ברצוני לספר על חג הפורים הראשון שלי בארץ. חג הפורים הראשון שלי בארץ היה מאוד מוזר ומפתיע,  בעיקר בגלל העובדה שלא ידעתי מה זה בעצם חג פורים.

עליתי לארץ מפולין שם לא הכרתי חג כזה. לא חגגתי אף פעם משהו דומה. ידעתי כבר עברית על בוריה, לא הייתה לי שום בעיה בלימודים, לא בקשרים עם חברים, אבל "פורים", לא יכולתי להבין ולקלוט. אמרו לי "קרנבל", לא ידעתי גם מה זה קרנבל, אמרו לי שבחג הזה ילדים ולפעמים גם מבוגרים לובשים בגדים לא שלהם – מתחפשים, אבל למה ובשביל מה?

בכיתה שלי בבית ספר כולם התכוננו, שמחו, דברו רק על זה. הילדים שוחחו  למה כל אחד מתחפש. לא הייתי חלק במשחק הזה. הייתי מאוד פעילה מבחינה חברתית בכתה, תמיד בוועד, השתתפתי בכל הפעילויות, אבל "פורים?", מה זה לעזאזל?

והכי גרוע מבחינתי היה, שהמורה המחנכת הכריזה, "כולם מתחפשים, אין ילד שלא מתחפש, ויש תחרות תחפושות כללית בבית ספר". הייתי ממש אומללה. המורה ראתה את המצוקה שלי, ואמרה לי, תלכי לדודה הניה, היא תעזור לך. דודה הניה לא הייתה דודה ממש, אלא מכירה טובה מאוד של הורי. הלכתי לדודה הניה, היא באמת עזרה לי. לדודה היה בגד ממש אמיתי אורגינלי של יפנית. היא הלבישה אותי בבגד הזה, ז'קט קימונו שחור עם ציורים יפנים נהדרים, פרחים, שמשיות,

פרפרים ועוד ועוד, מכנסיים רחבים  שחורים, חגורה, שמשיה יפנית אמתית וגולת הכותרת עשתה לי תסרוקת יפנית. היה לי אז שיער ארוך, העלתה  לי  אותו למעלה, קוקו גבוה, בתוכו מסרגות צבעוניות, וכמובן איפרה אותי: פודרה לבנה על הפנים, עיניים מודגשות בשחור ואודם אדום כמו אש על השפתיים.

הסתכלתי בראי והבנתי מה זה להתחפש. אני לא הייתי אני, אלא מישהי אחרת.

לא תאמינו  בבית ספר, אף אחד לא זיהה אותי, ובתחרות התחפושות זכיתי במקום ראשון !

הזוית האישית

סבתא דליה עופר בתכנית הקשר הרב דורי עם נעם, בהנחיית המורה המובילה בתיה מידן.

מילון

בול עץ
פיסת עץ הכוונה לא הפירוש המילולי

ציטוטים

” פעם פניתי לילד ברחוב ושאלתי שאלה . הילד לא ענה לי כי הוא לא הבין . “