מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ערך המשפחה

מתעדים סיפור חיים
מרכז פסג"ה עכו
סיפורה של פירחיה (פרחה) קצב

המשפחה שלי:

נולדתי ב- 25/12/1946 בעירק, בעיר קרקוק.

אני הבכורה מבין שבעה אחים. בגיל 4 עליתי ארצה עם הוריי ושני אחיי.

הוריי התיישבו בחודשים הראשונים בשער העלייה בחיפה, וכעבור כמה חודשים עברו למעברת כרכור. שם גדלתי וחייתי עד גיל 18. בשנת 1966, אימי עברה לגור בחיפה, ליד משפחתה, אני ואחיי עברנו לגוראיתה. אבי נשאר לחיות בכרכור בגלל שניהל שם חנות. בשנת 1973 הוא נפטר מדום לב.

לצה"ל לא התגייסתי, מפני שאבי התנגד לכך. בגיל 19 התחלתי ללמוד ב"בית הפקיד" בחיפה -לימודיהקלדות. בקורס הכרתי חברה טובה שהזמינה אותי לביתם לארוחת ערב. שם הכרתי את אחיה, דוד קצב, שלימים הפך לבעלי ולאבי ילדיי.

כעבור שנה נישאנו וכעבור שנה נולדה בתי נעמי. בשנת 1968, המשכנו לגור בחיפה ולימים נולד גם בנירונן (1972) ולאחר מכן נולד בני ניר (1980).

בשנת 1996, עברנו לגור בזיכרון יעקב, שם ניהלתי שם חנות בגדים. חמש שנים לאחר מכן, בעלי נפטר.זה קרה בשנת 2001 בעלי נפטר מדום לב, לאחר שנים שסבל מבעיות בלב. אירוע זה של מות בעלי גרםלכך שבשנת 2006, עזבתי את זיכרון יעקב ועברתי להתגורר ברמת ישי בשכנות לביתי נעמי ובני ניר.

לביתי נעמי שלושה ילדים, הבכור: שגיא- נווט בחיל האוויר, ליאור- כיתה י"ב ואורי- כיתה א'. לבני ניר,תינוקת בת 11 חודשים. בני רונן, גר ביוקנעם, לו יש שני ילדים: מעיין- ז' ועידו בכיתה ב'.

אני מבלה רבות עם נכדיי וילדיי. הערך החשוב ביותר עבורי הוא ערך המשפחה. אנחנו נפגשים על בסיסקבוע לארוחות, מסיבות ואירועים משפחתיים. אני מאוד מעוד מעורבת בגידול נכדיי.

לפרנסתי , היום אני מטפלת בתינוקות, דבר שאני מאוד אוהבת ונהנית ממנו.

מילון

שער העלייה
יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל

ציטוטים

”אנחנו נפגשים על בסיס קבוע לארוחות, מסיבות ואירועים משפחתיים“