מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עצמאות בבחירת השם ענת

ענת וסתיו
ענת בילדותה
השם ענת בגלגוליו במשך השנים

ענת נולדה ב-1947 בישראל.

באותו יום בו ענת נולדה, אונית מעפילים הצליחה להגיע לחופי ארץ ישראל. חבר קיבוץ, שאמא של ענת הלכה להתייעץ איתו, כי ככה היה נהוג בקיבוץ, איזה שם לתת לתינוקת שנולדה, הציע את השמות: גילה או רינה או דיצה כי הייתה שמחה גדולה בארץ. אמא של ענת לא התלהבה מהשמות ובחרה את השם ענת בהשראת יולדת אחרת שהייתה איתה בחדר, בבית היולדות ברחובות, ונתנה לבתה את השם ענת.

במשך כל השנים הילדים והחברים קראו לענת ענת במילעיל. ענת החליטה להפסיק את הנוהג לקרוא לה כך ולא הגיבה יותר למי שקרא לה כך. תוך זמן קצר כולם קראו לענת כמו שהיא רצתה.

ענת עם אימה

כשהייתי תינוקת בת שלושה שבועות חליתי במחלת השעלת. שעלת הייתה מחלת ילדות מאוד קשה שאפשר היה למות ממנה. ענת הייתה מאוד מאוד חולה והרופא אמר שרק אם היא תקבל תרומת דם מאדם שכבר היה חולה במחלה זו, יש אפשרות שהיא תבריא. אמא של ענת חיפשה בין חברי הקיבוץ מישהו שכבר היה חולה ומצאה חבר כזה. אותו חבר שקראו לו מוניו, בשעה זו עבד בבניין והביאו אליו את ענת כדי שיתרום לה דם. ובאמת אחרי כמה ימים המצב מאוד השתפר וענת הבריאה.

בזכות אותה תרומת דם, ענת הרגישה כל השנים יחס מיוחד כלפי מוניו כאילו הוא היה דוד שלה.

כשענת התבגרה ומוניו היה כבר זקן, הוא הזמין את ענת לעבוד איתו בארכיון של הקיבוץ, וענת הסכימה ברצון לבוא לעבוד איתו.

עד היום ענת עובדת שם ולשולחן העבודה של מוניו ענת קוראת "השולחן של מוניו". ענת שומרת על קשר מאוד חם עם הבנים שלו.

 

הזוית האישית

סתיו – אני למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על ענת. היה לי כיף לכתוב עם ענת את הסיפורים ולגלות עליה דברים חדשים.

מילון

העפלה
תנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בים וביבשה בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד 1948.

מילעיל
הדגשת/הטעמת ההברה האחרונה.

ציטוטים

”כשענת נולדה אונית מעפילים הצליחה להגיע לחופי ישראל. “