מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של ענת ויונטה הראל בחיפה

סבתא ענת והנכדים עידו ועדי
תמונה משמעותית מתקופת השרות הצבאי
ילדותי בחיפה של פעם

סבתא נולדה בספטמבר 1954 בבית חולים רמב"ם שבחיפה. לאמא ציפורה לבית פליבצקי כיום בת 91 ולאבא שמעון ששם המשפחה המקורי שלו הוא שייאק אולם השם וגם המשפחה נדדו לגרמניה מפולין ושם הוחלף השם לגוטלנד.  לאחר העלייה לישראל בהוראת ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל,  דוד בן גוריון הוחלף השם להראל שהוא תרגום של המילה הגרמנית גוט – אל. לנד – ארץ.

לסבתא היו שני אחים גדולים שוקי וקובי וכולם מאוד שמחו שנולדה, בת. כשהיית בת שנה עברה המשפחה לדירה גדולה יותר ברמות רמז. ב – 1956 כשהיית סבתא  בת שנתיים פרצה מלחמת סיני  סבתא מספרת כי אבא שלה נעדר מהבית כי היה במילואים. כמובן שהיה מתח ודאגה בבית עד שאבא חזר בשלום מן המלחמה.

על ילדותה מספרת סבתא: "ביקרתי בגן שולה ובגן יפה. בגן חובה הייתי בגן ברכה ומאוד לא אהבתי את הגן ואת הגננת. זו הייתה גננת כעסנית. בגן חובה היה נהוג לאכול ארוחת צהריים ואני ממש לא אהבתי את האוכל וסירבתי לאכול והגננת השאירה אותי ליד השולחן עד שאמא שלי באה לקחת אותי ואז הייתה כועסת על שתינו – גם עלי וגם על אמא שלי."

סבתא למדה בבית ספר הבונים שנבנה במיוחד בשכונה החדשה כדי שילדי השכונה ילמדו בו, בכיתה א' למדה בפרויקט ניסיוני – שנקרא: "כיתה א' גנית". זו הייתה כיתה שבה היו מדפים למשחקים, פינת בובות, פינת מכוניות ופינת קוביות. המורה חווה לימדה אותנו לקרוא לכתוב וחשבון וגם אפשרה זמן למשחק בפינות השונות. הכיתה לא הייתה בתוך המבנה של בית הספר הבונים כי לא היו מספיק חדרי כיתה ולכן למדנו ב"סניף" ברחוב בורכוב. הסמוך לבית הספר.

כשהייתי בכיתה ה, בשנת 1965, הכיתה שלי השתתפה במצעד המחולות, זה היה אירוע גדול שבו השתתפו להקות מחול ממקומות שונים במצעד חגיגי מצעד המחולות היה חלק מחגיגות יום העצמאות בחיפה והוא נמשך במשך שנים ארוכות כמסורת עירונית.

באותה שנה האחים שלי כבר לא היו בבית ואני פחדתי להישאר לבד. אבא שלי החליט להביא לי כלב שישמור עלי, הוא הביא לי כלב שניראה כמו כדור צמר וקראתי לו לאקי (בר מזל) כי הוא היה בר מזל שהוא גדל אצלי.

כשהייתי בכיתה ז’ פרצה מלחמת ששת הימים. אנחנו הילדים לא הבנו מה זה מלחמה, אני זוכרת שאבא שלי יצא למילואים ואנחנו ישבנו בחדרים חשוכים והתכוננו למלחמה ארוכה שבסופו של דבר נמשכה רק שישה ימים. אני זוכרת איך ברדיו הודיעו בהתרגשות שצה"ל פרץ את שער האריות והכותל היה בידנו. והייתה שמחה וגאווה גדולה על הניצחון ויצאנו לטיולים לסיני הגדה וירושלים המאוחדת.

תמיד חלמתי להיות מורה ובכיתות ז’ – ח’ נתתי שיעורים פרטיים לילדים צעירים יותר וגם עשיתי בייביסיטר. ובחופש הגדול לפני כיתה ט’ טיפלתי בילדה משותקת לקחתי אותה טיולים עם המיטה והכנתי אותה לכיתה א'. בכיתה ט’ עברתי לבית ספר ”תיכון חדש". הכיתות היו קטנות והייתה הרגשה של משפחתיות.

בינואר 1973 התגייסתי לצבא ושרתתי תקופה מסוימת כמורה חיילת בחינוך המשלים במושבים "ירדנה" ו"בית יוסף" בעמק בית שאן. למדתי להכיר תלמידים טעוני טיפוח ועבדתי בצמוד לקצין ביקור סדיר.

את מלחמת יום הכיפורים עברתי במושבים, בעמק הירדן  ליד הגבול הירדני שהיה שקט. אנחנו – החיילות – ישבנו בבונקרים כאחראיות על הקשר לכל אורך רצועת הירדן. זכורה לי היטב התקופה בה התפרסמו רשימות החללים שנפלו במלחמה, היו ביניהם חיילים גם מהמושבים "ירדנה" ו"תל יוסף", ששם שירתתי כחיילת וגם מבני כיתתי. זו הייתה תקופה קשה ועצובה. לאחר המלחמה עברתי לשרת ברמת הגולן כמשקי"ת חן בבסיס חיילי מילואים ששרתו תקופה ארוכה אחרי המלחמה.

אחרי שהשתחררתי למדתי חינוך מיוחד באורנים. נישאתי לשבתאי ונולדו לנו ארבעה ילדים. קרן – אמא של עדי, שרון, גילי – אמא של עידו ואור.

במשך השנים למדנו התקדמנו. סבא למד בטכניון ואני השלמתי תואר ראשון ושני בחינוך מיוחד. אחרי 30 שנות הוראה פרשתי. אחרי לימודים נוספים, היום אני מדריכה צוותי חינוך והורים גם בקבוצות וגם באופן פרטני, ומתמקדת בעיקר במשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים, ומתנדבת במקומות רבים. יחד עם סבא אנחנו מטיילים בארץ ובחו"ל, ואוהבים לטייל עם המשפחה שהיום מונה תשעה נכדים.

במשפחתינו יש שיר מיוחד שהיה שיר ערש לילדי אולם השיר הזה עובר במשפחה ויש לו משמעות חשובה מאוד עבורינו השיר הזה מלווה את המשפחה שלנו לאורך השנים. דרכו אנחנו מעבירים את הערכים המשפחתיים של אהבת האדם, עזרה לזולת ואהבת ארץ ישראל, ואת כל מה שחשוב לנו בעיצוב דמותם ואישיותם של הדורות הבאים.

השיר נקרא : ניגונים של המשוררת פניה ברגנשטיין

שתלתם ניגונים בי אמי ואבי

ניגונים מזמורים שכוחים

גרעינים גרעינים נשאם לבבי

ועתה הם עולים וצומחים.

עתה הם שולחים פארות בדמי

שורשיהם בעורקי שלובים.

ניגוניך אבי ושירייך אימי

בדופקי נעורים ושבים…….

השיר ניגונים

הזוית האישית

סבתא ענת: נהנתי מאוד לספר ולשתף את הנכדים שלי, עדי ועידו, בחוויות הילדות שלי. נהנתי מהעניין שהם גילו ומהבילוי המשותף. אהבתי את המפגש  הקבוצתי בו סבים סיפרו לקבוצה על ילדותם ולמדתי יחד עם הילדים על סיפורי עלייה וילדות גם בארץ וגם בחו"ל. במפגשים הקבוצתיים וגם דרך הסיפורים למדו הילדים על עולם ללא מדיה, על טלפון חוגה ועוד….

נהנתי מאוד מהחוויה המשותפת של סבים וסבתות עם הנכדים. להקשיב וללמוד על סיפורי ילדותם. לדוגמא: אם היה טלפון זה היה טלפון חוגה, טלוויזיה לא הייתה והיו מקשיבים לתסכיתים ברדיו כמו משפחת שמחון.

מילון

מצעד מחולות
תהלוכה שבה משתתפים להקות מחול ופולקלור ממגזרים שונים בחברה הישראלית בדרך כלל מצעד המחולות היה חלק מאירועי יום העצמאות בחיפה

ציטוטים

”אהבת האדם ואהבת ארץ ישראל מעצבים את דמות הדורות הבאים “