מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

על סוסים ונקניקים, מכונות שוקולד בשוויץ וחוויה קשה מהנעורים

.
אני כנער
נעורי בחווה בבואנוס איירס ועליה לארץ

סיפור חיי

אני לואיס קמר נולדתי ברסיסטנסיה, ארגנטינה בעשרים לאוגוסט 1939.

הורי עשו "רי לוקישן" מפולין לארגנטינה אחרי מלחמת העולם הראשונה. אנחנו שישה (היינו שמונה) ואני החמישי מבניהם. בגיל שש התחלתי ללכת לתנועת השומר הצעיר. הכרתי את אשתי מרים (מירתה) במסגרת הכשרה לעליה לארץ של השומר הצעיר בבואנוס אירס וכך ב- 20 לאוגוסט 1963, (יום הולדתי), הפלגנו באוניה מבואנוס אירס לנאפולי (על מטבעות ארגנטינאים, מכונות שוקולד ועליה לארץ) מנאפולי עלינו ארצה לקיבוץ הראל והצטרפנו לגרעין ארגנטינאי שהיו במקום.

שלושת בנותי נולדו בקיבוץ, לפני מלחמת יום הכיפורים. עזבנו את הקיבוץ, אחרי 11 שנה ועברנו לגור בבית שמש. אחרי כמה שנים עברנו לגור בעיר רחובות, שמה שלושת הבנות למדו בבתי ספר ובמקיפים. לפני שנה וחצי עברנו לגור בגני תקווה. יש לי שלוש בנות ותשעה נכדים, שלושה  נכדים מכל בת.

בתמונה המכולת של הורי.

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

 

נעורי

אחד מהדברים שנחרטו בזיכרוני היה כשהייתי בן 17 הייתי ראש ועד הסטודנטים ברסיסטנסיה והייתי מארגן הפגנות נגד הנשיא הרודן והמושחת פירון. יום אחד השוטרים, שחיפשו אותי הרבה מאוד פעמים, הצליחו לתפוס אותי והכניסו אותי לבית סוהר. בבית הסוהר שמו אותי עם אסירים מסוממים ושיכורים ושכנעתי אותם שהנשיא פירון אשם במצבם והצלחתי לקומם אותם נגדו והתחילו לצעוק "לשחרר", "לשחרר" וכל הבית סהר התחיל לצעוק "לשחרר", "לשחרר".

השוטרים העבירו אותי לתא מבודד. אמרתי להם שהם לא יכולים להעלים אותי, או לזרוק אותי לים, כי הכל מצולם ושאחרי ההפיכה הם היו הראשונים ש"יאבדו את ראשם". בינתיים הסטודנטים עשו הפגנה. שחררו אותי ואחרי כמה חודשים האומה הבינה שפירון מושחת והיתה הפיכה.

על סוסים ונקניקים

לפני שעלינו ארצה עברנו לחוה חקלאית כדי לדמות את חיי הקיבוץ. סבתא עבדה במטבח ואני בלול, כדי לקנות את המצרכים למטבח, כמו לחם ובשר. סבתא היתה רוכבת כל בוקר על הסוסה שלנו רוביה. קרוב לחווה היתה עיר ובה היה מפעל נקניקים ונקניקיות, כשהמפעל היה מוצא חיה, בעל חיים כלשהו כמו תרנגול או סוס, הם היו תופסים את בעל החיים והופכים אותו לנקניק. יום אחד הסוסה שלנו נעלמה, כולנו רצנו למפעל נקניקים ומצאנו אותה בבית המטבחיים, ממש שנייה לפני שהיא הפכה לנקניק וככה הצלנו את הסוסה שלנו מגורל נקיק פרוס על לחם עם עגבניות, שמן זית ומלח גס.

בתמונה אשתי מרים רוכבת על רוביה, הסוסה שלנו

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

 

הסיפור על מטבעות ארגנטינאים, מכונת שוקולד ועלייה לארץ

היינו בתנועת השומר הצעיר וכשהגענו לגיל שבו יכולנו לעלות לארץ ועלינו. כך בתאריך 2.8.1963 (יום הולדתי ה- 22). לפני העליה  לארץ התחתנתי בארגנטינה. עלינו יחד עם קבוצת חברים, עלינו לקיבוץ הראל. יצאנו מבואנוס אירס באוניה ופלגנו עד נאפולי כ-25 ימים!!!

בנאפולי החלטנו לצאת לטיול בשוייץ, איטליה וצרפת ברכבת. ברכבת היתה מכונת שוקולד שפועלת על מטבעות שויצרים והיו לנו הרבה מטבעות מארגנטינה, כי לא היו הרבה מקומות שבהם אפשר היה להחליף כסף. הכנסנו למכונה מטבעות ארגנטינאים שהתאימו ונראו  באותו גודל כמו פרנקים. הכנסנו אותם למכונה ויצאו הרבה מאוד שוקולדים על כל מטבע. כאשר הגענו לגבול שוייץ-איטליה, שוטרים עלו לרכבת וזיהו אותנו וביקשו לתת לנו קנס, שלא היה לנו  איך לשלם, אז הבאנו להם את השוקולדים, במקום תשלום. לאחר הטיול באירופה, הפלגנו ארצה והגענו לקיבוץ הראל.

בתמונה בנות דודתי אני ואשתי לפני שעלינו לארץ.

%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%93%d7%94

המצגת של טל ולואיס 

הזוית האישית

במפגשי תכנית הקשר הרב דורי, נהנינו לכתוב ולשמוע סיפורים. היה מהנה מאוד.

מילון

סחבה
סמרטוט

ציטוטים

”אם תשפוט דג לפי היכולת שלו לטפס על עץ הוא יחיה כל חייו באמונה טיפשית.“