מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

על העלייה והקשיים שהיו והקליטה

אור מאור ופנינה בסלפי
אני וילדיי
עלייה ארצה ההתמודדת עם הצנע והקושי בארץ השינוי ומשפחתי כיום

סיפור חיי פנינה קובי 
 
אני פנינה קובי, בת חנה וסימון שטרית. נולדתי בפס שבמרוקו. ממרוקו הפלגנו באונייה "ארצה" למרסי שבצרפת באונייה רעועה. היינו בסכנת טביעה כבר חילקו גלגלי הצלה ומהים ר כבר נשפכו עלי גלי מים. בינתיים שכחה הסופה והגענו למרסי שם שהינו כשישה חודשים. משם עלינו באנייה נוספת ששמה היה "נגבה" לישראל.הגענו לנמל חיפה. זה היה בחג פורים וחילקו לנו, לילדים, תפוז וכובע ליצן. התקבלנו בשמחה רבה. עלינו על משאית קטנה כמו בסרט של "סאלח שבתי".הביאו אותנו למעברה, שם היינו כשלוש שנים. לאחר שלוש שנים עברנו לטבריה.
בחרנו בעיר טבריה, כי משפחתו של אבי גרה בטבריה. אבי רצה לגור לידם, הקליטה בארץ לא הייתה קלה. הייתה תקופת הצנע בארץ ואנשים עבדו בעבודות דחק. אבי עבד במע"צ שבנו את הכביש מקריית שמונה לצמח.
 
אבי ואמי גידלו אותנו באהבה רבה ובעבודה קשה. למדתי בהודיות ליד קיבוץ לביא עד סיום הלימודים, קיבלתי מלגת לימודים לארבע שנים לתיכון. אז קראו למלגה, סטיפנדיה. למדתי במכללת תל-חי.
 
את בעלי הכרתי בטבריה. משפחתו של בעלי יצחק קובי, משפחה ותיקה בת חמישה דורות בטבריה. התחתנתי בגיל 18 מאהבה מלאה. נולדו ילדים בעשר שנים. לאחר מכן המשכתי לימודי, למדתי במכללה פסיכולוגיה של הגיל הרך. עבדתי מספר שנים בגנון, אחר כך עבדתי כעצמאית בדוכן מכירות של זהב.
 כל השנים אני גרה בטבריה ,ליד הורי.
יש לנו ארבעה ילדים, שמו של הבן הבכור הוא שלמה קובי-שלמה, הוא מוזיקאי מחונן. משלמה בני יש לי שני נכדים אביתר בן עשר כיום ואילון בן 7 וחצי. מתמר יש לי שתי נכדות, גל בת 14 ונועה בת 12 וחצי. מיובל יש לי נכדה בת 4 כיום ושמה מעיין. תמר עוזר- היא עובדת סוציאלית בנשמתה וקוסמטיקאית ברוחה. לבן יובל, יש תואר שני בייעוץ חינוכי, הוא גר בכרמל בחיפה. אייל הבן הצעיר, הוא איש מכירות ונדל"ן וגר בכפר סבא.
 
יש לי 10 אחים ואחיות כולם אקדמאים. יש לי אח, מאיר שיר שהוא טייס ועבד בשב"כ 40 שנה. כיום יש לו 2 משרדים לגרפולוגיה. אחי דוד שטרית הוא מפקח אזורי בצפון של הנוער העובד והלומד גר בכפר סבא נשוי ואב לארבעה ילדים. יעקב שטרית עבד כ 45 שנה בצבא הייה מנהל עבודה בחיל האוויר.אחי הגדול משה הוא כל חייו מלמד נתינה מהי,היום הוא יושב ראש העיוורים בטבריה ומחלק חלוקת מזון כל שבוע לנזקקים.                                    סיפור טברייניבעלי יצחק קובי בעודו נער,אמו שלחה אותו להביא קרח,טבריה ידועה במזג אוויר חם ויבש במיוחד.בתקופה שלפני שישים שנה לא היה פריג'ידרים ומזגנים,יצחק ואסתר אחותו קנו את חצי בלוק הקרח ואכלו אותו בדרך הביתה,לאחר מכן הם היו חולים ואושפזו בבית החולים.מאז הם בריאים ושלמים.  

מילון

פס
עיר במרוקו

ציטוטים

”התמד למרות כל הקושי“