מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

על אמא, העליה לארץ ישראל ומשפחתי

אני, נצוח דרבה
סבתא שלי קטמה טסרה
סיפור חיי מאתיופיה ועד לעלייה לארץ ישראל

עלינו לארץ בתאריך 25/5/2011 מאתיופיה, עלינו לארץ ישראל כי היא ארץ מקודשת וגם אני רוצה לקיים את כל המצוות שיש בארץ ישראל וה' הבטיח לנו שארץ ישראל היא שלנו.
 

מפגישה עם גורם חוץ שהייתה באתיופיה, הרב הזמין אותנו והסביר לנו על החיים בישראל ואיך לגור בארץ ישראל. הקושי בעלייה היה כי באתיופיה יש לנו משפחה גדולה שביניהם סבתא, הדודים והרבה מהמשפחה מורחבת וגם היה לנו הרבה כבשים והרבה שדות.

לפני שש שנים עוד שחיינו באתיופיה ואני הייתי בת 7 אמא שלי נפטרה בזמן שילדה את אחותי הקטנה, היה לי קשה. האחים והאחיות שלי היו קטנים, היה לנו קשה להתמודד עם מות אמי. גם לאבא שלי היה קשה מאד להתמודד. אני האחות הגדולה בבית ואני לא יודעת לעשות אינג'רה, אז סבתא שלי באה לבית שלנו לעזור לנו. סבתא שלי הכינה לנו אינג'רה ואחר כך היא הלכה לבית שלה ולקחה את אחותי התינוקת. אבא שלי ארגן את האזכרה לאמא.

אחרי שנה וחצי אבא שלי התחתן עם אישה חדשה. לאחר מכן עברנו מאבויה לגונדר ונשאנו בגונדר 4 חודשים ואז עלינו לארץ ישראל.

קשה לנו בארץ ישראל בנסיעות באוטובוס. כשהגענו לארץ ישראל לקחו אותנו למרכז קליטה כנען שנמצא בצפת. כשהגענו למרכז קליטה באו לבקר אותנו דודים שהיו בארץ ישראל הם עזרו לנו בשבת הכינו לנו אינג'רה וגם דאגו לנו. ביום ראשון הם חזרו לבית שלהם ואנחנו נשארנו לבד. לאחר מכן הגענו למרכז קליטה מירון, כעבור חודשיים נכנסנו לבתי ספר. אני הגעתי לאולפנת מירון ופה טוב וכיף לי. גם בבית טוב עכשיו, אחותי גדלה והיא כבר בת 6. ועכשיו ברוך ה' טוב.

אני מאוד נהנית בתכנית הקשר הרב דורי ובכתיבת העבודה הזו. תוך כדי הכתיבה אני אני נזכרת בדברים שרציתי להגיד על אימא שלי ואת מה שאני מרגישה. יש דברים שאוכלים לי את הלב, כי בזמן שאני רוצה להגיד על אימא שלי את הדברים האלה אני לא יכולה. אני ממש גאה בעצמי שאני זוכרת את כל הזיכרונות על אימא שלי. אנחנו התמודדנו עם הקשיים ובסופו של דבר למרות שזה היה בלתי אפשרי, זכינו להגיע למקום שציפינו ועלינו לארץ בלי אימא אבל עם האחים שלי ועוד עם אבא שלי.

רציתי לספר על סבתא שלי, שמה הוא קטמה טסרה, נולדה באתיופיה בעיר אלפה באתיופיה. סבתא לא עלתה לארץ ישראל היא עדין גרה שם.

סבתא שלי סיפרה לי שפעם הלכה עם חברות שלה ומשהו זרק עליה צמח קוצני, הקוץ נכנס לעין שמאל שלה. היא הלכה לרופא והרופא תמיד נתן לה תקווה, אבל הקוץ גרם לה להיות עוד יותר חולה והיא עוד פעם הלכה לרופא עד שהרופא החליט להוציא לה את הקוץ והיא נהיתה עיוורת בעין שמאל.

סבתא שלי, היא אישה מאוד טובה ואפילו שהייתה עיוורת היא גידלה את הילדים שלה בהרבה אהבה, וגם הבעל שלה עזר לה לטפל בילדים. זהו הסיפור שאני שמעתי ממנה על החיים שלה.

שיר שאני אוהבת, זה שיר על ארץ ישראל, לשמיעת השיר לחצו כאן. הזמר מתאר את אהבתו לארץ ישראל, הוא שיר שירים של על התקווה

ועל כך שהוא רוצה לעלות לארץ ישראל הקדושה (שם הזמר הוא, אסממו אנדלהו). השיר הזה מסביר שיש לו חלום לעלות לארץ ישראל

אני בחרתי את השיר הזה בגלל שהוא שיר על ארץ ישראל וגם כי אני אוהבת שירים על ארץ ישראל בגלל זה החלטתי לבחור בשיר זה. 

תשע"ה, 2015

מילון

אינג'רה
הוא מאכל הדומה לפיתה או ללחוח גדולה ושטוחה עם אין ספור שקעים קטנים על פניה. האנג'רה עשויה בדרך כלל מקמח טף ובעלת טעם חמצמץ שמקורו בתהליך ההחמצה שעובר בצק האינג'רה. מקור האנג'רה הוא בקרב החבשים. כיום האנג'רה מהווה חלק חשוב במטבחים האתיופי, הסומלי והאריתראי.

ציטוטים

”אני ממש גאה בעצמי שאני זוכרת את כל הזיכרונות על אימא שלי“

”עלינו לארץ ישראל כי היא ארץ מקודשת“