מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייתם של הורי מעירק

דורותי ונטלי תכנית קשר רב דורי
דורותי בילדותה עם משפחתה
רגון הטיסה נעשה באמצעות שליחים של הסוכנות היהודית

אני, דורותי מיטרני נולדתי בתאריך 19/01/1954 להורי, אמי, אבלין בת פרח ויצחק משפ' בן-יחזקאל ולאבי, ניסים בן מזל ומשה למשפחת שעיה.

רקע משפחתי

אבי התייתם מאמו בגיל 4, מאביו בגיל 16 שנה. הוא גדל בבית סבתו בעיראק והיו לו 3 אחיות. כפי שהיה נהוג אז הוא דאג לחתן את אחיותיו ואחר כך התחתן בעצמו. בגיל 4 הוא נשלח ללמוד ב"חדר " ואחר כך המשיך ללמוד ב"אליאנס" עד לקבלת תעודת בגרות, באותו זמן זה נחשב ללימודים גבוהים .

מאחר שעיראק הייתה תחת השלטון הבריטי, בבית הספר למדו 4 שפות: אנגלית, ערבית ,עברית וצרפתית. אמי גדלה בבית פרטי ומשפחתה חייתה ברמה גבוהה מבחינה כלכלית. הייתה להם כובסת, מנקה, מבשלת ומורה פרטי שלימד בבית בעיקר עברית. סבתי (אימא של אימא) גם היא התייתמה בגיל מאוד צעיר ולכן חיתנו אותה בגיל 13. (אביה נסע לרגל עסקים ולא שב, ולא ידוע מה עלה בגורלו). סבתי גידלה 6 ילדים לבדה והדבר שהיה הכי חשוב לה היה השכלה וכך עשתה. 

עד שנת 1950 נאסר על היהודים לצאת מעיראק הם היו צפויים לעונשים כבדים – מאסר וקנסות. הורי נישאו בגיל 24 וחיו בעיראק שם כל היהודים סבלו מפרעות בעיקר בתקופת קום המדינה בשנת 1948. לאחר שנת 1950 חל מפנה, ממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה. הורי נאלצו לוותר על אזרחותם מרצון, הם היו צריכים לשלם לשלטונות ולחכות לדרכון.

ארגון הטיסה נעשה באמצעות שליחים של הסוכנות היהודית. ההורים הגיעו במטוס של חברת תעופה אמריקאית ונחתו בלוד. הם השאירו את כל רכושם, הבתים, הכספים, וניירות הערך בבנקים בבגדאד. הם הורשו להביא מזוודה במשקל שלא יעלה על 20 ק"ג, עם חפצים שאינם יקרי ערך, הם הביאו בגדים וכלי אוכל. בארץ הם הגיעו ישר למחנות עולים ב"שער עליה" במערב חיפה. שם הם קיבלו אוהל למגורים. בשביל הורי שהיו רגילים לרמת חיים גבוהה , ההגעה לארץ הייתה "שוק" וקושי גדול.

לאחר תקופה של כשנתיים, הורי רכשו דירה בת חדר וחצי ברמת-גן שם נולדתי אני ושני אחי. תקופת ההתאקלמות בארץ הייתה מאד קשה. אוכל חולק להם במנות, ואם רצו עוד, ביצה או חלב, בשביל התינוקות היו צריכים לקנות בשוק השחור.

אבא שלי נשלח לעבודה בסלילת כבישים. הוא היה רגיל ללבוש חליפות בעיראק, וכשהוא בא לארץ הוא הלך במיוחד לקנות מכנסי חאקי קצרים כדי להיות כמו שאר העובדים. לימים הוא השלים לימודי ראיית חשבון, והתקבל לעבודה בבית חרושת "עסיס" ברמת-גן. 

אימא שלי הייתה עקרת בית, היא נשארה לטפל בנו (הילדים) כפי שהייתה רגילה מבית אבא. היום מדינת ישראל היא מדינה של קיבוץ גלויות. יהודים עולים לארץ מכל מיני מדינות, וככל שעוברות השנים אנחנו רואים מיזוג יותר גדול בקרב האוכלוסייה.

קורות חיי

אני דורה ( שעיה ) מיטרני , נולדתי בשנת 1954 בבית חולים השרון בפתח תקווה. הגעתי לבית הורי ברמת גן ואני הבת השנייה במשפחה. אחותי רותי גדולה ממני בשנה וחצי. כאשר מלאו לי עשר שנים נולד אחי משה.

הייתי ילדה קופצנית ועליזה מלאת שמחת חיים. אהבתי לשחק בחצר עם הילדים ולאסוף מפיות מכל מיני ארצות. כשהגעתי לגיל שש, בדיוק לפני כיתה א, הורי עברו לדירה חדשה וגדולה יותר בעיר גבעתיים. שם למדתי בבית הספר היסודי " בורכוב " ולאחר מכן לפי המלצת אנשי המקצוע למדתי בבי"הס להנדסאים על שם " אורט טכניקום "מגמת אדריכלות". לאחר 4 שנים קיבלתי תעודת בגרות, ולאחר שנתיים נוספות קיבלתי תעודת "הנדסי אדריכלות".

בשנת 1978 נישאתי לבעלי אבי מיטרני .כאשר הוא הכיר אותי הוא החליט לקרוא לי בשם דורותי ומאז כולם קוראים לי בשם זה. בעלי נולד ביהוד ועם הזמן הוריו עברו לבת ים ושם רכשנו את הדירה הראשונה שלנו . לאחר מכן עברנו לחולון ומשם לפני כ – 21 שנה עברנו להרצליה.

אנחנו מאוד מתחברים למקום ומאוד אוהבים לגור בעיר הזו.

במשך הזמן נולדו לנו 4 ילדים רן הבכור , נולד בשנת 1980 והיום הוא נשוי לתמי אב לשתי בנות טליה והודיה. ולמד תקשורת. גבריאל נולד בשנת 1982 נשוי לטל והם הורים לליבי וגרים באם המושבות בפתח תקווה. גבריאל למד כלכלה ומנהל עסקים. רוית ילידת 1986 נשואה לצחי . הם הורים לאוריה ונויה וגרים ברמת אביב . למדה עיצוב פנים. הצעירה רותם ילידת 1989 נשואה לגרגורי למדה באוניברסיטה העברית יחסים בין לאומיים.

כאשר עברנו להרצליה החלטתי לעשות הסבה מקצועית ולמדתי בסמינר " לוינסקי " חינוך לגיל הרך ועבדתי כגננת בגני ילדים. בהרצליה התחברתי לקבוצת נשים מתנדבות ב" ויצו " ואני חברה בקבוצה מעל ל- 20 שנה. בעבר טיילנו הרבה בארץ ובעולם . בשנים האחרונות בעלי חזר בתשובה ואנחנו מנהלים בית שומר שבת.

כרגע אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי כמתנדבת בקבוצת "דור לדור יביע אומר" ואני עובדת בצוות עם ילדה חמודה בשם נטלי.

מילון

ניירות הערך
טפסים שיש להם ערך כספי

ציטוטים

”"ההורים ויתרו על הזכויות שלהם למען עלייה לארץ ישראל".“