מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייתי לארץ ישראל והתמודדות עם הקשיים

סבא עמוס והנכדה ליהיא
הקשר הב-דורי באמירים - תש"ף
כיצד התמודדתי עם הקשיים ?

שמי עמוס חכמון, נולדתי בשנת 1945 בארץ לוב, בעיר טריפולי.

אני בן למשפחה בת 13 אחים ואחיות כולל אותי. יש לי 8 אחים שהם אחים למחצה ו-4 אחים שהם גם מאמא שלי וגם אבא שלי.

אני סבא ל-10- נכדים ואבא ל-4 ילדים.

העלייה וההתיישבות בשדה עוזיהו:

בשנת 1948 בגיל 3, עליתי עם הוריי ואחותי הקטנה באוניה לארץ, כאשר עלינו לאוניה לא ניתן היה לקחת איתנו חלק מהרכוש שלנו, אלא רק מעט חפצים נחוצים.

העלייה הייתה קשה ולמרות זאת התעקשנו לבוא לארץ מתוך ציונות ואהבת הארץ.

כאשר הגענו לישראל, האונייה עגנה בחיפה, ירדנו ממנה ואמרו לנו ללכת למושב בשם שדה עוזיהו.  נתנו לנו אוהלים במושב שדה עוזיהו, וגרנו שם בערך שנה.

בימי החורף האוהל נפל עלינו בגלל שהיה רוחות חזקות ואבא קם באמצע הלילה והרכיב אותו מחדש.

לאחר מכן בנו לנו בתי קבע במושב שדה עוזיהו, שלא היו בהם שירותים ומקלחות. השירותים היו בחוץ בתוך בור. כעבור 4 שנים בנו לנו שירותים ומקלחות מרצפת בטון ותקרת בטון.

כעבור כמה שנים אחרי כיסוי הכורכר, בנו לנו כבישים מאספלט ונסענו שם במכוניות.

בהתחלה עבדנו יומיים בשבוע בעבודת דחק בפרדס והיינו מקבלים על זה חצי לירה, ותלוש לצרכניה, שם קנינו אוכל. היה קשה אך ידענו להודות על מה שהיה.

אחר כך המדינה נתנה לנו חלקות במושב וגידלנו ירקות והתפרנסנו מזה.

חוויות מימיו הראשונים של המושב:

כאשר אישה הייתה צריכה ללדת היו מעבירים אותה עם חמור לכביש הראשי. רכב לא יכול היה להגיע למקום הזה. וברגע שהייתה מגיעה לכביש הראשי היו מעלים אותה על משאית ומשם היו לוקחים אותה לבית החולים.

אחרי תקופה של כמה שנים תושב מהמושב קנה רדיו והזמין כמעט את כל המושב להאזין לרדיו, הרדיו היה גדול ואנשים חשבו שיש אנשים שמדברים בתוך הרדיו ולא הבינו מה קורה שם.

יותר מאוחר, עוד מישהו הביא טלוויזיה והזמין אנשים לראות אצלו בבית טלוויזיה, ואנשים לא הבינו כיצד עובדת ואיך רואים את התמונות בפנים.

נהגנו לאכול במושב שדה עוזיהו:

בישול שעועית – כאשר היינו רעבים היינו מכינים שעועית בלי רוטב ובלי בשר רק שעועית ומים בסיר לארוחת הערב.

*שברבה" מקרונים עם רוטב לארוחת הצהריים.

לחם עם קפה לארוחת הבוקר.

התגייסתי לצבא, והתחלתי לעבוד ולחסוך כסף בשביל לקנות בית.

בצבא הרגשתי טוב, מפני שמאז שהייתי ילד חלמתי לתרום למדינה וזה היה כמו חלום שהתגשם. לפעמים היו קשיים אך אף פעם לא התלוננתי ועשיתי זאת מתוך אהבת הארץ.

אחרי הצבא, עבדתי קשה מאוד בעבודות דחק בשביל כסף וחסכתי 2000 לירות במשך כשלוש שנים, ואז קניתי בית באשדוד בו גרתי אחרי שהתחתנתי, ובבית הזה נולדו ילדיי .

הזוית האישית

הנכדה ליהיא: חווייתי הייתה מהנה, התמדתי תמיד לבוא עם סבי ורשמנו את הסיפור בכיף ובאהבה. אני מקווה שהסיפור ישמר ושעוד אנשים יראו אותו וידעו כיצד נוסדה המדינה ואלו תנאים היו בתקופה זו.

מילון

צרכניה
חנות לממכר מוצרי מזון לבית ומגוון מוצרים שימושיים לאחזקה ביתית שוטפת.

ציטוטים

”בצבא הרגשתי טוב, מפני שמאז שהייתי ילד חלמתי לתרום למדינה“