מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייתו של סבא מאירן לישראל

קליטתו של סבא בארץ

סבא יואב מספר:
הוריי עלו ארצה בשנת 1951 מפרס. אבי שלום ישורון ואמי אסתר ישורון ז"ל עם שלושה ילדים: מרדכי, יואב וצדוק.
נחתנו בשדה התעופה בלוד ומשם הגענו למחנה עולים בחיפה, ואחרי כשבוע העבירו אותנו למעברת תל עדשים. הוריי ואנחנו, הילדים, חווינו את קשיי הקליטה: בעיות בהבנת השפה ובתעסוקה. באותם ימים מי שהיה מסוגל
לעבוד, עבד בקרן הקיימת לישראל ביערות וכך עשה אבי.
 
אחי מרדכי הבכור ואני התחלנו את צעדינו הראשונים במסגרת בית הספר, כמובן כולם היו ילדי עולים כל אחד
ממדינה שונה וזה הוסיף עומס יתר על קשיי הקליטה למורים ולתלמידים יחדיו. שכולם היו ללא ידע בסיסי בשפה העברית. בשנת 1954 עברנו למעוננו החדש, דירת שני חדרים בבית משותף בבני ברק. אבי הכניס אותנו ללמוד
בבית הספר הממלכתי דתי הקרוב לביתנו ושם המשכנו את לימודינו. אבי עבד במכירת ירקות ואמי הייתה עקרת
בית. נולדו לי שני אחים צברים: האחד מתתיהו שנולד בשנת 1951 בעפולה והשני משה, שנולד בתל אביב,
בשנת 1954.
 
עם סיום לימודי בבית ספר יסודי, בשנת העשור למדינה, חיפשתי עבודה. עבדתי כנער במסגרייה בתל אביב.
לאחר העבודה הלכתי עם חברי למועדון  הגדנ"ע (גדודי נוער עברי) 
 
שכלל מסעות ברחבי הארץ, הדרכת נשק ומטווחים. עם הזמן לימדו אותנו ג'ודו וקפא"פ שזה קרב פנים אל פנים. כבוגרים עברנו קורס להכשרת מדריכים שזה כלל הכנה לצה"ל. אני רוצה להזכיר כאן חבר יקר, בשם יחזקאל חמרה
ז"ל שהצטיין בכל תחום. הוא עבד בכור האטומי בדימונה ולאחר מס' שנות עבודה זכה בטוטו ורצה לנצל את הזכייה ללימודים. הוא עזב את עבודתו והחל לימודי ראיית חשבון באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1970 בדרכו הביתה לאחר
יום לימודים, עבר בתחנה המרכזית בתל-אביב ליד קולנוע מרכז, היה פיצוץ של מטען חבלה. הוא ניפגע קשה ונהרג
במקום. זה היה אחד הפיגועים הראשונים בתל-אביב באותה תקופה. זו הייתה מכה קשה למשפחה ולנו החברים,
כי הוא היה יחיד ומיוחד וכך הוא ייזכר אצלנו לעד!
יהי זכרו ברוך.
 
לאחר כשנה של עבודה במסגרייה, נרשמתי לקורס הכשרה מקצועית שנפתח על ידי משרד העבודה ועיריית
רמת גן. הקורס נמשך שנה וחצי וסיימתי אותו בהצטיינות. כך יכולתי לעבוד על השירות הצבאי. 
 
לאחר השחרור התחלתי לעבוד בתעשייה אווירית, קודמתי לתפקיד מנהל בית מלאכה ונשלחתי להשתלמות
בארצות הברית. בנוסף, עסקתי בהכשרת עובדים במרכז ההדרכה בתעשייה האווירית בתחום טיפול תרמי.
בשנת 1968 התחתנתי עם בחירת ליבי עליזה. עם השנים נולדו לנו 3 בנות מקסימות: ענת, אורית ומיטל.
כל אחת מהבנות רכשה השכלה  אקדמאית. ענת, אימא של בר, סיימה כלכלה ומנהל עסקים, אורית סיימה
ראיית חשבון ומיטל סיימה מדעי המחשב. הבנות נשואות ואימהות לילדים. אנחנו היום סבא וסבתא ל- 9 נכדים
מקסימים. אשתי עליזה בתבונה רבה, מאחדת את כל המשפחה ועל כך מגיעה לה ברכה.
המשוב של הסבא יואב:
אני שמח שניתנה לי הזדמנות להעביר לנכדתי בר את הדרך שבה עברתי במסלול חיי ועד הגיעי הלום.
יחד עם זאת, אני רוצה לברך את פרי היוזמה של קשר רב דורי אשר בעזרתה ניתן להעביר פרטים שלא היו
יכולים להגיע לידיעת נכדתי. אסיים בברכה מיוחדת למורה גליה בן גיגי  עבור הסבלנות וההנחיה להעביר את
סיפור המשפחה ולתעדו ב במצגת ובאתר למשמרת.
 
המשוב של הנכד בר:
אני שמחה שניתנה לי הזדמנות להשתתף בתוכנית העשרה זו ואני מודה למורה גליה בן גיגי ולהנהלת בית הספר
על הזכות שניתנה לי לעשיר את הידע שלי בקשר לסבי יואב.    

מילון

גדנ"ע
דנ"ע (גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי. הגדנ"ע הוא מסגרת חסות של צה"ל שאמונה על הפעלת הנוער והכנתו לשירות צבאי. מקום המדינה ועד תחילת שנות ה-90 פעלה המערכת כפיקוד ייעודי שקם כהמשך ועל בסיס מסגרת הגדנ"ע המחתרתית שהפעיל ארגון ההגנה בשנות הארבעים, בה הוכשרו בני הנוער לשירות במסגרות כמו חי"ש ופלמ"ח.

ציטוטים

”כולם היו ילדי עולים כל אחד ממדינה שונה וזה הקשה על קשיי הקליטה .“