מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייתו של סבא זאב (ווילי) ארצה

זאב (ווילי) היום
סבא זאב עם הוריו ואחותו חווה
סיפור לידתו ועלייתו של סבא זאב (ווילי) ארצה

זאב שפרעם (גוטמן), בן לאדל ולאוסקר גוטמן. נולד ב-ט' בסיון תש ע"ג  1933 בלוזן אשר בשוויץ למשפחה דתית ולו אחות  גדולה  ושמה חוה.

לאבא של סבא הייתה חנות. אימא של סבא הייתה עקרת בית ועזרה בחנות.

סבא זאב כפעוט

השפה שדיברו  בביתו ובבה"ס הייתה צרפתית וסבא רצה מאוד לדעת עברית ולהכיר יהודים ולכן הצטרף לתנועת הנוער "הצופים" שהייתה תנועת נוער יהודית בצרפת ובשוויץ.

בילדותו היה סבא יוצא עם אחותו למחנות קיץ של בני עקיבא והצופים הדתיים. בחורף, במיוחד, בתקופת חנוכה היו נהנים מהסקי והאווירה הדתית כי סבא למד בבה"ס של גויים. סבא היה תלמיד מבריק. בשבתות  היה סבא  צריך לבוא לביה"ס למרות שהיה דתי לכן הוסכם עם הוריו שלא יכתוב בשבת.

סבא המשיך ללמוד בקולג' ובישיבה ובגיל מאוחר יותר החליט לרכוש מקצוע- מוסכניק.

סבא ואחותו חווה והדוד אברום

סבא עם הוריו ואחותו חוה

כבר בנעוריו גילה רצון עז לעלות לארץ ישראל ובליל הסדר כשמצא את האפיקומן ביקש מהוריו לעלות לא"י.

איך הורי הסכימו לתת לי לעלות ארצה?

בשנת 1949 – תש"ט, בגיל שש עשרה, עליתי ארצה עם עוד שני חברים ושתי חברות מבני-עקיבא בשוויץ. הורי, לאחר נדנודים אין סופיים מצדי, הסכימו לתת לי לעלות בגיל זה, בתנאי שאמשיך את למודי התיכון כאן בארץ. כשאמי ז"ל, בהתייעצות משפחתית, נתבקשה להביעה את דעתה על האפשרות שאעבור לציריך, היא אמרה: "אם לבחור בין ציריך או בין ארץ-ישראל, ארץ ישראל, לדעתי, קרובה יותר." בזכות גלוי זה של אהבת ארץ ישראל מצד אמי ז"ל, הוסכם שאעלה ארצה באותה שנה, יחד עם חברי וחברותי מבני עקיבא, שהיו מבוגרים ממני בכמה שנים. אמנם, הם העדיפו שאסיים את כל חוג לימודיי בשוויץ ורק אחר כך אגשים את חלומי, לעלות ארצה, אך לבסוף הם הסכימו.

אני לא רציתי להמשיך בלימודי בתיכון ואחר כך באוניברסיטה, אלא רציתי לרכוש מקצוע. מכונאות רכב. במסגרת תוכנית חונכות של ארבעה שנים, שבתומם הייתי מקבל תעודת מכונאי רכב מוסמך. כדי לבצע את התכנית הזאת, היה עלינו למצוא מוסך שיסכים להעסיק אותי בלי שאצטרך לעבוד בשבתות. בכל שוויץ היה רק בעל מוסך יהודי אחד, בעיר ציריך והוא הסכים לקבל אותי כחניך בלי לדרוש ממני לעבוד בשבתות. העבודה הזאת הייתה כרוכה בהעתקת מגורי לעיר ציריך, עיר השוכנת במרחק 350 ק"מ' מעיר מולדתי, לוזן.

בשנת 1949 ובהיותו בן 16, עזב את ביתו בשוויץ ועלה לא"י יחד עם ארבעה חברים מבני עקיבא.

הזוית האישית

סיפורו של זאב (ווילי) שפרעם סופר במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר אורט חולון בהנחייתה של המורה זהבה גור.

מילון

קולג'
מכללה

ציטוטים

”אם לבחור בין ציריך או בין ארץ-ישראל, ארץ ישראל, לדעתי, קרובה יותר.“