מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייתו של חביב זרגרי לארץ וההתיישבות בה

אני עם סבי וסבתי
מושב יכיני (ויקיפדיה)
כיצד חי סבא שלי בחוץ לארץ? המעבר מארץ לארץ ואיך חי סבא שלי את שנותיו בארץ?

שמי אופק חוגי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי ותעדתי את סיפור העלייה של סבי, חביב זרגרי, מצד אימא שלי.

סבא שלי נולד בכורדיסטן, מכיוון שהיא שוכנת על יד איראן סבא שלי עלה לארץ מטהרן. סבי עלה לארץ בשנת 1948 מהעיר טהרן (עיר הבירה של איראן), הוא הגיע ראשון לבדו בגיל 16, סבתי והדודים של אימא שלי לארץ בשנת 1953. הם הגיעו לארץ מכיוון שהייתה בהם תחושת ציונות, שאיפה וחלום להגיע לארץ המובטחת.

סבא שלי הגיע למדינת ישראל ממטוס, מטהרן עד לחיפה. משם ביקש לעבור לקיבוץ. לקחו אותו לקיבוץ ניר עם שנמצא ליד שדרות.

סבתא שלי והמשפחה שלה כפי שאמרתי עלו לארץ גם ממטוס לאותו מקום שסבא שלי הגיע אליו חמש שנים קודם לכן, משם סבתא שלי ומשפחתה עברו למעברה ב"יכיני" שנמצאת גם ליד שדרות.

מכיוון שסבא וסבתא שלי היו מאוד קרובים אחד לשני הם נפגשו והתחתנו. לאחר מכן הם גרו ביחד במעברה של המושב יכיני. מעברת מושב יכיני, הוקמה בשנת 1950 ונקראה בשם מוחרקה ב'. "ביום העלייה למקום הובאו אליו 174 עולים מפרס וכורדיסטן ששהו במחנה העולים בפרדס חנה. עם הגעתם למקום התברר שלא היו מספיק אוהלים עבורם ואף לא מים ואוכל. רק לאחר מספר ימים קיבלו העולים לחם ואוכל והמקום חובר לרשת המים. עקב הקשיים הרבים עזבו חלק מהתושבים את היישוב. המושב סבל מסכסוכים פנימיים קשים, ועקב כך החליטה הסוכנות היהודית לפרק את המושב ביוני 1952". (ויקיפדיה)

הם גרו שם בתנאים מאוד קשים, קר מאוד בלילות וחם בלילות, אולם סבא שלי לא התייאש ועדיין המשיך לעבוד עד שלבסוף הצליח להרוויח מספיק כסף כדי לדאוג למשפחתו.

סבא שלי ידע שבשביל לתת למשפחתו חיים טובים יותר הוא חייב לעבור לגור בעיר מפותחת יותר וזאת הייתה החלטתו. לאחר שהרוויח מספיק כסף הוא עבר למושב "מסלול", לאחר שגר עשר שנים במושב, הוא עבר לבאר שבע. בשנת 1973 סבא שלי וכל המשפחה עברו לחולון ובה הוא גר עד היום.

סיפור חייו של סבא שלי הוא סיפורה של התפתחות המדינה שנוגע לתחומים ונושאים רבים. הציונות והרצון  לעלות לארץ ישראל, החיים בארץ שהייתה בתקופת הצנע. זהו סיפור של דור שלם שעשה עלייה לארץ וגם סיפור אישי של סבי שהקים בית ומשפחה בישראל. מסיפורו למדתי גם על השינוי העצמי שהוא עבר מצעיר  שבהתחלה הגיע לארץ לבד בלי משפחה ואת ההתפתחות שלו בדאגתו לביתו ולמשפחתו.

הזוית האישית

אופק חוגי: אני משתתף השנה בתכנית הקשר רב דורי ותעדתי את סיפור העלייה של סבי מצד אימא שלי.

בתמונה אני עם סבי וסבתי

מילון

יכיני
יָכִינִי הוא מושב עובדים בצפון הנגב ליד העיר שדרות השייך למועצה אזורית שער הנגב. התנועה המיישבת שלו היא תנועת המושבים. אוכלוסייתו מסורתית בחלקה אך אין הוא מוגדר כמושב דתי. המושב נמצא בגובה מאה ועשרים מטר מעל פני הים וכחמישה קילומטרים מצפון לעיר נתיבות. ביישוב כשבע מאות תושבים. במושב קיימים 78 משקים.

ציטוטים

”הם הגיעו לארץ מכיוון שהייתה בהם תחושת ציונות להגיע לארץ המובטחת“