מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייה ממרוקו

נויה וסבא אלברט
שטיח קיר ממרוקו
התישבות בארץ העליה ממרוקו

נולדתי במרוקו בבית חולים בעיר מוגדור (איסווירה) בשנת 1950 ,לפי הסיפור של אמי נולדתי במשקל גדול, גדלתי ולמדתי בעיר עד גיל 8 שנים בתלמוד תורה של רבי חיים פינטו. בגיל 8 עברנו לגור עם הורי והאחים בעיר מרקש ולמדתי בבי"ס אליאנס.

1962 עלינו לצרפת לעיר מרסיי על אניית נוסעים בשם "ליוטה". גרנו במחנה עולים כחצי שנה, ואז עלינו לארץ באנייה בשם "פלמיניה" עד נמל חיפה, משם הסיעו אותנו היישר לזיכרון יעקב. את הלימודים התחלתי בבי"ס יעבץ שהיום במבנה שהיה בו בית הספר שוכן מוזיאון העלייה הראשונה, בשנת 1965 סיימתי את לימודי בבית הספר היסודי. ב-1965 למדתי בבי"ס נעורים הדסה מקצוע חשמל ועבדתי עד לגיוס במוסך מעיין צבי.

בשנת 1968 התגייסתי לצה"ל ושירתי בחיל האוויר עד שנת 1977. ב-1970 נפצעתי בתאונת דרכים ולכן, אני מוכר כנכה צה"ל.

בבית היינו חוגגים את כל החגים ביחד כולל שבתות וביום שביעי של פסח היינו חוגגים את חג המימונה שזה היה חג מסורתי ליהדות מרוקו, נהגנו לחגוג ברמת הנדיב כל שנה בזמן שראש מועצת זיכרון יעקב היה ישי שיבובסקי ז"ל.

הזוית האישית

הנכדה נויה: אני חוויתי חוויה והכרתי את העבר והסיפור שלא ידעתי והכרתי על סבי. היה לי מאוד כיף לעבוד איתך.

סבא אלברט: היה לי נחמד לשבת עם הנכדה ולספר לה את הסיפור עברנו חוויה יחד ונהנינו ביחד.

מילון

והדרת פני זקן, עזרה לזולת.
לעשות כבוד לאנשים שיותר מבוגרים ממך לעזור להם. ולתמוך באנשים אחרים.

ציטוטים

”הסיפור זה להמשיך את המסורת“

”בבית היינו חוגגים את כל החגים ביחד כולל שבתות“