מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה של דורית מהונגריה לישראל

שירה וסבתא דורית
גביע שעובר במשפחה מדור לדור
שלוש פעמים ניסתה להימלט משפחתה של דורית מהמשטר ההונגרי

שמי דורית, נולדתי בבודפשט בשנת 1950. הוריי היו ציוניים ורצו לעלות לארץ. גבולות היציאה מהונגריה היו סגורים, על כן הוריי התארגנו לבריחה. בתחילת שנת 1950 הם ניסו לברוח בפעם הראשונה, אך נתפסו בגבול והוכנסו לכלא. אמי שהייתה בהריון שוחררה, אך אבי נשאר בכלא. נולדתי בחודש אוגוסט בשנת 1950 כשאבי עדיין היה בכלא.

בפעם השנייה נסיון הבריחה היה כשהייתי בת 5. בן הדוד של אבי, פאול כורם, היה דיפלומט בהונגריה בשירות מדינת ישראל. ברכב שלו הוא ניסה להבריח אותנו את הגבול. שוב נתפסנו, אך בגלל מעמדו של בן הדוד שהיה דיפלומט וסיפר איזה סיפור שכביכול הסביר את היותנו בדרכים, שוחררנו לביתנו.

בפעם השלישית בחודש דצמבר בשנת 1956, כשהייתי בת שש, הייתה מרידה עממית נגד השפעתה של ברית המועצות ושליטתה בהונגריה. המרד דוכא באופן ברוטאלי על ידי כוחות הצבא האדום. הוריי הבינו שאין מצב שהם יישארו בהונגריה. אז התארגנה קבוצה של אנשים ששכרה מבריח גבולות, ובלילה גשום מאוד וחשוך חצינו את הגבול לאוסטריה. הוריי מספרים שכל הערדליים שלי היו מלאות בבוץ ועל כן היה לי מאוד קשה ללכת, כל הזמן בכיתי שאני רוצה על הידיים. כמובן שכל הדרך ההתנהלות הייתה צריכה להיות בשקט מוחלט. לאחר שעות רבות חצינו את הגבול לאוסטריה. מעבר לגבול חיכו לנו מהסוכנות היהודית בבית קטן עם שתיה ואוכל, והעיקר – במדינה חופשית. באוסטריה היו לנו קרובי משפחה שגרנו אצלם עד אשר קיבלנו את המסמכים לעלות לארץ ישראל. משם הועברנו לאיטליה ומשם באנייה הפלגנו לארץ.

למצגת התיעוד: 

הזוית האישית

דורית צחובוי השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה שירה. התכנית נערכה בבית הספר אלחריזי בתל אביב-יפו, התשע״ט.

מילון

ערדליים
ערדליים וביחיד ערדל, הם מין נעל או מגף העשויים גומי הנלבשים מעל לנעל, לשם שמירתה מפני בוץ, רטיבות וכו'. על-פי רוב ערדליים מגיעים עד מעט מתחת לברך, אולם יש סוגי ערדליים שנמוכים אף מהנעל עצמה וכל תכליתם להגן על סוליית הנעל מפני לכלוך או חדירת מים ושלג. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”התארגנה קבוצה של אנשים ששכרה מבריח גבולות, ובלילה גשום מאוד וחשוך חצינו את הגבול לאוסטריה“