מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייה וקליטת יהדות עירק בארץ

אתי אליה והתלמידים בתכנית
במעברה
סיפורה של אתי אליה

עלייה וקליטת יהדות עירק בארץ

נולדתי בשנת 1949 בעירק ובחרתי לספר על יהדות עירק:

האזור שבו מצויה כיום עיראק, ידוע בשם מסופוטמיה. מקום זה היה ביתה של הציוויליזציה העתיקה. באזור זה חיו השומרים, האכדים, הבבלים והאשורים. הקהילות האלו יצרו את הכתבים העתיקים ביותר ופיתחו את המדעים הראשונים, ביניהם מתמטיקה, משפטים ופילוסופיה. הציוויליזציות שחיו במקום, בזכות עדיפותן הטכנולוגית, הרחיבו את שליטתם על עמי האזור .

במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את שטחה של עיראק מידי האימפריה העות'מאנית. גבולותיה של המדינה החדשה, עיראק, שורטטו בוועידת פריז בשנת 1919. שותפה מרכזית למהלך זה הייתה גרטרוד בל, ששכנעה את וינסטון צ'רצ'יל למנות את פייסל הראשון, מלך סוריה המודח, למלך הראשון של עיראק. על אף שעיראק זכתה לעצמאות מהממלכה המאוחדת.

בשנת 1932 הבריטים שמרו על זכותם להעביר כוחות צבאיים דרך עיראק. לאחר מותו של פייסל הראשון בשנת 1933 מלך על עיראק בנו גאזי עד שנת 1939. שנים אלו התאפיינו בחוסר שקט פנימי בשל ניסיונות חוזרים ונשנים של הצבא לתפוס את השלטון וכן התקוממויות שיעיות נגד המיעוט הסוני השולט ובשל מרידות כורדיות. את גאזי ירש בנו פייסל השני, אולם לאור העובדה כי היה בן ארבע בעת מות אביו, דודו עבד אל-אילאה כיהן כעוצר עד שמלאו לפייסל 18 שנים.

בשנת 1941 פלשה הממלכה המאוחדת לעיראק בשל חששות מניתוק אספקת הנפט למערב ומהתקרבות ממשלת רשיד עלי אל-כילאני לגרמניה הנאצית במשך שש שנים הייתה עיראק תחת הכיבוש הבריטי, שלאחריהן הוחזר שלטון המונרכיה ההאשמית ב-26 באוקטובר 1947. שליטיה האמיתיים של המדינה בתקופת השלטון הבריטי ועד 1958 היו הפוליטיקאי נורי א-סעיד, אשר כיהן כראש ממשלת עיראק 14 פעם בתקופה זו, ועבד אל-אילאה.

ביוני 1950 הופסקה העלייה היהודית עקב גילוי מחסן נשק של המחתרת היהודית. שני יהודים הואשמו בריגול והחזקת נשק והוצאו להורג. במרס 1951 אושר חוק הקפאת נכסי היהודים שוויתרו על אזרחותם ויצאו לחוץ-לארץ. בשנת 1952 התפטרו שלושת צירי הפרלמנט היהודים מבגדד ושני הצירים היהודים מבצרה. ב- 1954 נותרו בעירק רק כ- 5,000 יהודים, רובם בבגדד. בדצמבר 1954 הותרה יציאת היהודים ונותרו רק כ- 600 משפחות, ביולי 1962 שוב נאסרה יציאתם. תקופת שלטונו של עבד אל-כרים קאסם (1963-1958) בעירק הייתה טובה, היהודים זכו לחופש פעולה. אחריו שוב הוטלו עליהם הגבלות כלכליות ותשעה יהודים הוצאו להורג. בין השנים 1969 ועד אמצע שנות ה- 70 נרצחו 52 יהודים. רבים מהיהודים נמלטו ובתחילת שנות ה- 90 נותרו בבגדד פחות מ- 300 יהודים ולהם בית-כנסת אחד.

עליתי עם הוריי ארצה מעיראק בשנות ה-50. באותה תקופה שלט בה פייסל. העבירו אותנו עם עוד כמה משפחות למעברה במקום שנקרא חליסה ובהמשך נקרא קריית שמונה על שם שמונת הגיבורים שבראשם עמד יוסף טרומפלדור שהגנו על תל-חי. באותם הימים, לא היו בתים ושיקנו אותנו באוהלים עם משפחות נוספות שהגיעו מארצות שונות כמו תימן, מרוקו או אירופה. היינו שם בחורף, היה לנו קר אבל התגברנו על המכשולים.

על מנת להתאקלם, התחלנו ללמוד את השפה העברית ואחרי תקופה קצרה העבירו אותנו לצריפים. בשנות ה – 60 עברנו לגור בדירות והתחלנו ללמוד בבתי ספר. במשפחה שלי היינו שבעה נפשות, גרנו בדירה של שני חדרים, זו היתה תקופה קשה אבל מאתגרת. הורי יצאו לעבוד בעבודות מזדמנות, שמענו שפות שונות ולמדנו על תרבויות שונות מהמשפחות שהתגוררו איתנו.

 גולדה מאיר ראשת ממשלת ישראל

בשנות 1967 כשהייתי בת 17, פרצה מלחמת ששת הימים וזה פעם ראשונה שחוויתי מלחמה. המצב היה מפחיד, לא ידענו מה יקרה, אבל לשמחתנו המלחמה נגמרה מהר לאחר שניצחנו את צבאות ערב. לאחר המלחמה התגייסתי לצבא ועלינו ליישב את רמת הגולן שעברה לידנו לאחר המלחמה. הקמנו ישובים עד שהכול השתבש כשפרצה בשנת 1973 מלחמת יום כיפור שפרצה כשמה כן היא ביום כיפור בהפתעה גמורה. 

מלחמה זו הייתה מלחמה מאוד קשה עם הרבה אבדות לקח לנו תקופה ארוכה להתאושש ממנה. לאחר המלחמה לא חזרתי לרמת הגולן, אלא חזרתי להתגורר עם הורי בקריית שמונה. בתקופה זו לא היה שקט באזורינו ולעיתים קרובות, הופצצנו מגבול לבנון בקטיושות שנורו מדי פעם בהפתעה על הישובים בצפון . מצב זה המשיך עד שצה"ל נכנס לדרום לבנון שלט על האזור שמימנו נורו הקטיושות ופגע בו. רק אז תושבי הצפון יכלו לחזור לשגרת חיים נורמלית

כיום אני חיה בארץ ישראל בקריית ביאליק אני גימלאית ובשעות הפנאי שלי אני מבלה במתנ"ס עם חברות, עושה ספורט, שומעת הרצאות ולומדת שפות אנגלית וספרדית.

משוב

"למדנו על האומץ והתושיה שהייתה לעולים שהגיעו מהתפוצות למקומות לא מיושבים ובנחישות הצליחו להקים ישובים ולפתח את המדינה התנאים לא קלים".

העשרה 

מידע על עיראק: "הרפובליקה העיראקית היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן. חיים בה מעל 31 מיליון בני אדם, רובם המכריע ערבים. 97% מתושבי המדינה מוסלמים, מהם כ-65% שיעים ו-35% סונים. בצפון-מזרח המדינה מתקיימת אוטונומיה כורדית, המכונה כורדיסטן העיראקית, ואילו בצפון-מערב המדינה ובמערבה שולטים למעשה מאמצע 2014 מורדים סונים קיצוניים מארגון המדינה האסלאמית, החותרים אף להשתלטות על הבירה בגדאד".

מידע על מלחמת ששת הימים:"מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר – ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה". ויקיפדיה

תשע"ו

מילון

עירק
הרפובליקה העיראקית היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן. חיים בה מעל 31 מיליון בני אדם, רובם המכריע ערבים. 97% מתושבי המדינה מוסלמים, מהם כ-65% שיעים ו-35% סונים. בצפון-מזרח המדינה מתקיימת אוטונומיה כורדית, המכונה כורדיסטן העיראקית, ואילו בצפון-מערב המדינה ובמערבה שולטים למעשה מאמצע 2014 מורדים סונים קיצוניים מארגון המדינה האסלאמית, החותרים אף להשתלטות על הבירה בגדאד.

מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

ציטוטים

”לאחר המלחמה לא חזרתי לרמת הגולן, אלא חזרתי להתגורר עם הורי בקריית שמונה.“