מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייה וקליטה בארץ ישראל מבולגריה

אלון וסבא אברהם
בניית גשר בנות יעקב (בצפון)
החיים בארץ ישראל

הולדתי

נולדתי באוגוסט 1945, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה בעיר פאזארדז'יק שבבולגריה.

באמצע שנת 1949, המשפחה שלי התארגנה לעלות לארץ ישראל. שלטונות בולגריה, אסרו על היהודים לעלות לארץ ישראל עם כסף. לכן, היינו צריכים להמיר את הכסף ברכוש ולקנות מוצרים, שאפשר להביא לארץ ישראל. כך, העלו אותנו לאניות שהפליגו לארץ ישראל.

בשנת 1949 הפלגנו באנייה מחופי בולגריה לארץ ישראל. בהגיענו לארץ ישראל, נקלטנו על ידי דודי, שעלה לארץ לפנינו והשתקע בפרדס בגן מנשה בכפר סבא.

גן מנשה בכפר סבא, סבל מחדירות של פדאיון שהיו באים לחבל ולגנוב מהפרדס. לאחר חצי שנה של מגורים בפרדס גן מנשה, עברנו למעברה בראשון לציון, שנקראה "שיכון המזרח". בשנות ה-50, היה בארץ מצב של צנע ומחסור במוצרי מזון בסיסיים. לכן, הממשלה חילקה תלושים למזון. מצב זה נמשך עד אמצע שנות ה – 50. בשנים הבאות, המצב הכלכלי הלך והשתפר, המשפחה שלי התפרנסה מעבודה בפרדסים (קטיף של פרי הדר), מסלילת כבישים ועבודה ביקב.

ההתבגרות

בשנת 1952, עליתי לכיתה א' בבית ספר "רמז" בשיכון המזרח. לאחר שסיימתי שמונה שנות לימוד, עברתי ללמוד בבית ספר מקצועי במגמת נגרות. עד שנת  1963, עבדתי במקצוע הנגרות בייצור רהיטי נוער ומיטות לתינוקות.

תקופת השירות הצבאי

בשלושים לאוגוסט 1963, התגייסתי לצה"ל לחיל הנדסה קרבית. לאחר טירונות והכשרה מקצועית של תשעה חודשים, הוכשרתי להיות חבלן. בהמשך עברתי קורס מכי"ם והכשרה חיילית. בתום שנה מהתגייסותי לצה"ל, קיבלתי להדריך מחלקה של טירונים. בסיום הכשרת הטירונים, יצאנו לפעילות מבצעית, להחזקת קו בקולי רנטיס ובניית ביצורים.

לאחר תום הפעילות המבצעית, מוניתי להיות חבלן בפיקוד מרכז. בתקופה זו, התחילו פעולות חבלה  במתקנים בגזרת פיקוד מרכז, כמו תחנות כוח, מסילות ברזל ומתקנים בטחונים שונים. תפקידי היה לפרק מטענים חשודים ומטענים ממולכדים. בנוסף מוניתי כחבלן, בהר הצופים. (הר הצופים, לפניי מלחמת ששת הימים, הייתה מובלעת שנשלטה על ידי צה"ל).

במסגרת תפקיד זה, היינו עולים להר הצופים, מחופשים כשוטרים עם נשק ישן מזמן האנגליים, בתוך משוריינים ישנים מוגני ירי גם כן מזמן האנגליים. במאי 1965, נשלחתי לקורס אב"כ-אטומי, ביולוגי, כימי למשך שלושה חודשים, בתום הקורס השתחררתי מצה"ל.

תקופת המילואים והמלחמות

בשנת 1967 הכריזה מצריים על סגירת מיצרי טיראן בשארם – א-שייח' ואסרה על ישראל לשוט במצרי טיראן. זאת, הייתה עילה לגיוס מילואים ולאחר שלושה שבועות פרצה מלחמת ששת הימים. את המלחמה הזאת התחלתי מוואדי פארן עד לביר גפגפה.

לאחר הקרבות, במסגרת תפקידי בחיל הנדסה, קיבלנו הוראה לבנות קו מים, מאל עריש ועד ביר גפגפה. לאחר שישים יום של מילואים השתחררתי. בשנת 1968 גויסתי למילואים בגזרת סיני, בתקופה זו בנינו ביצורים ועמדות על קו תעלת סוואץ. במשך תקופת העבודה, נפתחה עלינו אש מצד מצריים.

תגובת צה"ל הייתה בהפגזה אווירית. בניית הביצורים נמשכו שישה חודשים שמתוכם שירתתי חודשיים.

בשנת 1973 בערב יום כיפור, פרצה המלחמה, שקיבלה את השם מלחמת כיפור. בצו שמונה, גויסתי עם כל אנשי המילואים למלחמה בסיני. לאחר קרבות עקובים מדם, בהם חיל האוויר נחל כישלונות, צבא מצריים חצה את התעלה, כבש את המעוזים ולקח בשבי את הלוחמים.

לאחר שלושה שבועות של לחימה בשטח, קיבלנו פקודה לבנות גשר על תעלת סוואץ, כדי שכוחות משוריינים יעברו לצד השני של התעלה. במהלך בניית הגשר ספגנו נפגעים רבים, אך לבסוף הצלחנו לבנות את הגשר וכוחות שריון החלו לחצות את התעלה. בפעולה זו, הצליח צה"ל לכתר את צבא מצריים ולדהור לכיוון קהיר. צה"ל נעצר בקילומטר המאה ואחד, והחלו שיחות השלום.

לאחר שירות של חצי שנה במילואים השתחררתי. בתקופה שלאחר המלחמה, צה"ל החל לבצר את הבקעה ואז גויסתי למילואים לעוד שישים יום, שבהם בנינו ביצורים, הנחנו מוקשים ושכבנו במערבים ללכידת מחבלים. עד שנת 1982, גויסתי לסירוגין למילואים, כדי לבנות מוצבים בבקעת הירדן ועד להר החרמון.

בפרוץ מלחמת שלום הגליל גויסתי לפיקוד צפון, לאחר הקרבות ליוויתי שיירות לתוך לבנון. תום שירות המילואים שלי בצה"ל, היה בשנת 1986, הייתי בן 46 והמשכתי להתנדב עד גיל 53.

היציאה לאזרחות

בתום השירות הצבאי, למדתי חיתוך יהלומים ועד שנת 1970 עבדתי במקצוע זה. בשנת 1968 נישאתי לאסתר לבית אלמישלי. בשנת 1970פתחתי חנות למוצרי חשמל ברמת אליהו עד מלחמת יום כיפור. לאחר המלחמה עברתי לענף הרהיטים ומכרתי רהיטי בית (פינות אוכל ושולחנות סלון) עד שנת 1985.

בשנת 1970 נולדה בתנו הבכורה – אירית.

בשנת 1974 נולדה הבת השנייה – רונית.

בשנת 1976 נולד הבן – רן.

בשנת 1985, עברתי לעבוד בענף האלקטרוניקה, בחברה שנקראת ניופאן בע"מ. בחברה זו, עבדתי כעשרים ואחד שנים והגעתי להישגים משמעותיים. שימשתי כ- סמנכ"ל מכירות, עד לפרישתי עקב סיבות משפחתיות.

בשנת 2000, רעייתי אסתר קיבלה אירוע מוחי. שנתיים לאחר מכן  התגלה שהיא סובלת ממחלת הדמנציה (ממשפחת האלציימר).

מאז ועד היום אני מטפל בה ודואג לצרכיה.

אירית נשאה לעופר לבית להב והביאו לעולם את רותם, חן ואלון.

רונית נשאה לניסים מבית איטח והביאו לעולם את אופק, ירדן ונטע.

רן נשאה לשילת מבית חומרי והביאו לעולם את יובל, אופיר ושקד.

משנת 1949 השנה שבה שהגענו לארץ ישראל, ועד שנות ה – 2000 הקמנו משפחה לתפארת מדינת ישראל.

הזוית האישית

אני הייתי רוצה לאחל לסבא שלי שכיף לי אתו ושימשיך להיות במו שהוא. אני רוצה להגיד לפניי הכול שמאוד מאוד נהניתי לעבוד עם אלון המגניב ומאחל לו שלא ישתנה וימשיך להיות בן אוהב לאמא ואבא ולכל המשפחה.

מילון

אב"כ
אטומי ביולוגי בימי

ציטוטים

”להיות אזרח טוב ועוזר לזולת ונאמן למדינה“