מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייה והגשמת חלום – החתונה במחנה ההסגר בקפריסין

סבתא ונכד בזמן הפרוייקט
החתונה במחנה ההסגר בקפריסין
הייתה שם אהבה ממבט ראשון והם החליטו להתחתן

סבתא אתי ואור השתתפו השנה בתכנית הקשר הרב דורי. סבתא אתי סיפרה לאור על שורשי המשפחה שלו:

"סבתא רבתא שלי (סבתא רבקה) נולדה בשנת 1919 ברומניה בעיר יסי למשפחת אליהו. למשפחה הייתה חנות מכולת גדולה והם חיו חיים רגילים במשפחה עם זוג הורים ושישה ילדים. ואז החלה מלחמת העולם השנייה. במלחמה כל בני המשפחה קיבלו טלאי צהוב והיו צריכים לשאת אותו כל הזמן. מאותו רגע חייהם השתנו, הגברים נלקחו למחנה הסגר, והבנות נשארו בבית ונאלצו להסתתר… למזלנו הרב, כולם שרדו את המלחמה הקשה והמשיכו בחייהם..בגיל 19 היא הצטרפה לתנועת נוער שדאגה להוביל צעירים מארצות שונות לארץ ישראל שנקראה אז "פלסטינה". העלו אותם על אנייה ענקית שהחלה לשוט לכיוון פלסטינה. באנייה היה צפוף מאוד והאנייה הכילה הרבה יותר מעפילים (שידועים בתור פליטים) מהמותר.

כאשר הגיעו לחופי הארץ, לא אפשרו להם להיכנס כי האנגלים שלטו בארץ והאנייה נשלחה לקפריסין, שם היא חיה כשנה במחנה אוהלים. סבתא הייתה תופרת במקצועה והתפרנסה מעט מעבודות תפירה. לימים פגשה בחור נחמד בשם אברהם והייתה שם אהבה ממבט ראשון והם החליטו להתחתן…כיוון שלא היו שם אמצעים רבים למחייה, לא ידעו מאין ייקחו שמלת כלה. סבתא הורידה וילון לבן שמצאה באחד מהמקומות ותפרה במו ידיה שמלת כלה יפה להפליא!

במחנה נוצרו זוגות רבים שרצו להתחתן ואחרי החתונה של סבתא רבתא שלי, השמלה עברה מזוג לזוג ונערכו עוד – 20 חתונות! לקראת סוף השנה הראשונה לשהותם במחנה, בשנת 1948 הסתיימה מלחמת השחרור (מלחמת העצמאות) וארץ ישראל הפכה להיות עצמאית! כל הפליטים עלו שוב על אנייה לכיוון הארץ המובטחת!

כשהאנייה "פאן יורק פנקרס" התקרבה לחופי הארץ, כולם עמדו על הסיפון והייתה התרגשות רבה למראה העיר חיפה!! בזמן הירידה מהאנייה, לפתע ראתה סבתא רבקה את אחד האחים שלה שירד מהאנייה ובכל התקופה הזאת, הם לא ידעו על קיומו של השני באנייה או במחנה. כמובן שהתרגשות רבה אחזה בכל הפליטים שירדו מהאנייה: חלקם נשכבו על החול ונישקו את אדמת הארץ הקדושה עליה חלמו במשך כל ימי חייהם.

הפליטים נלקחו למקומות שונים בארץ וסבתא רבתא שלי וסבי אברהם נלקחו למחנה עתלית. הם שהו שם מס' שבועות ולאחר מכן הם עברו לחיפה שם התגוררה אחותה של סבתא רבקה שהגיעה לארץ עוד לפני המלחמה. באותה תקופה, היה נהוג שמספר משפחות מתגוררות יחד כיוון שלא היו בתים לכולם, סבתא רבקה וסבא אברהם התגוררו יחד עם אחותה של סבתא רבקה ובעלה ועוד 2 משפחות כאשר הם חולקים מטבח משותף לארבע משפחות.

 כיוון שסבא אברהם היה קונדיטור (מכין עוגות) במקצועו, החל לעסוק באפיית עוגות ולחמים לפרנסתו. לעומתו, סבתא רבקה המשיכה בעבודות תפירה. כשנתיים לאחר שהגיעו לארץ, נולד להם בן בשם משה ושלוש שנים לאחר מכן (למזלי) נולדה להם תינוקת חכמה, ג'ינג'ית, חמודה, משכילה ויפה בשם אסתר שזאת בעצם סבתי אתי (אתי קיצור של אסתר). סבתי אסתר נולדה למדינת ישראל הצעירה שהייתה רק בת 5 שנים. במשך כל שנות ילדותה שמעה סיפורים על העבר הנורא כבת לניצולי שואה.

העשרה

"פאן יורק פאן קרסנט"

"הפָּאנים היה כינוין של שתי אוניות מעפילים גדולות: "פָּאן יוֹרק" (Pan York; ובשמה העברי: "קיבוץ גלויות") ו"פָּאן קרֶסֶנט" (Pan Crescent; בשמה העברי: "עצמאות"), שיצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר 1947 כשעליהן מעל 15,000 נפש מקהילת יהודי רומניה ו-420 מיהודי בולגריה, ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין. שתי הספינות שטו יחדיו לאורך כל הדרך ולכן הן כונו בשם אחד- "הפאנים". גודלן של האוניות, הארגון המדוקדק והמאבק הדיפלומטי סביב הפלגתן על רקע החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הקנו לפרשת ה"פאנים" חשיבות רבה בתולדות ההעפלה".

תשע"ו, 2016

מילון

"פאן יורק פנקרס"
שם האונייה שבעזרת סבתא רבתא שלי עלתה לארץ

הפָּאנים
הפָּאנים היה כינוין של שתי אוניות מעפילים גדולות: "פָּאן יוֹרק" (Pan York; ובשמה העברי: "קיבוץ גלויות") ו"פָּאן קרֶסֶנט" (Pan Crescent; בשמה העברי: "עצמאות"), שיצאו יחדיו מבולגריה בדצמבר 1947 כשעליהן מעל 15,000 נפש מקהילת יהודי רומניה ו-420 מיהודי בולגריה, ונאלצו לבסוף לשוט לקפריסין. שתי הספינות שטו יחדיו לאורך כל הדרך ולכן הן כונו בשם אחד- "הפאנים". גודלן של האוניות, הארגון המדוקדק והמאבק הדיפלומטי סביב הפלגתן על רקע החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, הקנו לפרשת ה"פאנים" חשיבות רבה בתולדות ההעפלה.

ציטוטים

”אסור לשכוח את העבר, אך צריך תמיד להסתכל קדימה וליהנות מההווה“