מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

העלייה לארץ באנייה מהונגריה

אבי ושירה
אבי
סיפור חייו ועלייתו של אבי וייס מהונגריה

אברהם וייס נולד בהונגריה.

הוא עלה לארץ בשנת 1950, כשהיה ילד בן שלוש. הוא עלה לארץ עם אביו (יצחק) ואמו (גוזליה), שהייתה אז בהריון על האנייה בה הפליגו לארץ ישראל.

כשהם הגיעו לארץ, הם נלקחו ליישוב זרנוגה ששוכן על-יד רחובות. "זרנוגה היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בשם זרנוקה. בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, -10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה (כיום בתחום שכונת קריית משה, הנמצאת במערברחובות)". (ויקיפדיה)

שם נולדה האחותו, שהייתה בבטן אמו בזמן ההפלגה באנייה לארץ. הם גרו במעברה זו שנה באוהלים, ולאחר מכן עברו לבאר שבע. החיים היו קשים. ההורים, לא ידעו עברית, האבא עבד בשמירה בלילות והאמא במכבסה.

לאברהם יש זיכרון ילדות  מתקופת ילדותו בהונגריה, הוא זוכר שהוא ישב עם בן דודו, ודלת ארון החצר נפלה על ידו ופצעה אותו. אביו טיפל בו, אך עד היום יש לו צלקת  ביד מהפציעה.

אברהם סיפר, שהסיבה לעליית המשפחה לארץ הייתה הקץ לשואה ופתיחת שערי מדינת ישראל לעולים חדשים.

כשגדל התגייס אברהם לחייל השריון שבדרום. בהמשך התחתן וגר ביישוב יבנאל עם אשתו-מרים. "יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון. המושבה שוכנת בבקעת יבנאל,  דרומית־מערבית לטבריה, לאורך כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת". (ויקיפדיה)

לאבי ומרים נולדו להם שני  בנים: עמוס ( בן 45) ונעם (בן 40). בתחילה אברהם עבד בחקלאות, ומכיוון שלא הצליח בזה, מסר את שטח הקרקע לילדיו והחל לעבוד בתור סוכן מכירות של ציוד משרדי.

כיום, אבי בן 72 ואשתו בת ה-70, גרים ביבנאל. כגימלאי, אבי אוהב לעבוד בגינה ולשחות.

קובץ שאברהם כתב

הזוית האישית

אברהם וייס משתתף השנה בלימוד בכיתת הותיקים ומשתתף יחד עם הילה חזי ושירה בתכנית הקשר הרב דורי.

אבי ושירה בתכנית הקשר הרב דורי

מילון

זרנוגה
זרנוגה (בערבית: زرنوقة; מילולית: "זרנוק") היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בשם זרנוקה. בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, -10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה (כיום בתחום שכונת קריית משה, הנמצאת במערב רחובות). ויקיפדיה

יבניאל
יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון. המושבה שוכנת בבקעת יבנאל, דרומית־מערבית לטבריה, לאורך כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת.

ציטוטים

”"הסיבה לעלייתו הייתה הקץ לשואה, ופתיחת שערי מדינת ישראל לעולים חדשים."“