מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עליה בגיגית

רבקה מירום בתוכנית הקשר הרב דורי
רבקה הקטנה יותר, במיטה משותפת עם ילד נוסף שנולד איתה בקפריסין. הגיעו ביחד משם כל אחד בגיגית משלו, לאותו מחנה עולים, ואח"כ לדירה משותפת בחיפה. נשארו בקשר עוד שנים רבות עם אותה משפחה.
הלידה בחו"ל והעליה לארץ

רבקה מירום נולדה בשנת 1948 בניקוסיה שבקפריסין.

הוריה של רבקה איבדו את בני זוגם הראשונים בשואה ואביה איבד גם את ילדו, הם נפגשו בתוך המלחמה במחנה העבודה "פלאשוב" שנבנה קרוב לערים טרנוב וקרקוב', בהם הם חיו בילדותם. הם החליטו שאם יפגשו גם אחרי המלחמה, סימן שה' רוצה שהם יתחתנו מחדש. הם עלו בעליה בלתי לגלית  נתפסו על ידי הבריטים וגורשו לקפריסין. לאחר כמה חודשים במחנה המעצר, ב- 1948נולדה רבקה לאחר שרבקה נולדה,  התחילה  תמותת תינוקות עקב חוסר במזון, תנאי ניקיון, חום ועוד, במחנה. הבריטים החלו לשחרר אנשים, תחילה יצאו אנשים  לפי סדר הגעתם למחנה. הראשונים שהגיעו היו ראשונים לצאת, אך כיוון שהתינוקות לא שרדו את תנאי המחיה, החליטו שהאמהות והתינוקות יעלו ראשונים באוניה היוצאת לארץ. אמא של רבקה לא היתה מוכנה להיפרד מבעלה, מכיוון שפחדה שלא תיפגש איתו יותר ותאבד גם אותו.  לכן התעקשה לעלות איתו, וכך הבריטים נאלצו לצרפו, והמשפחה זכתה  לעלות בין הראשונים.  באוניה כל אמא קיבלה גיגית לתינוקת או לתינוק שלה. בגיגית התינוקות עשו הכל: התקלחו, ישנו ושיחקו. הם הפליגו באוניה וברגע שהודיעו שרואים את ארץ ישראל עלו כולם על הסיפון והתחילו לרקוד.

כשמשפחתה של רבקה הגיעה לארץ הם כל כך שמחו, כל העולים היו נרגשים ממש, הם לא האמינו שחלום כזה ענק, בשבילו הם סיכנו את חייהם בעליה לא חוקית, אכן  מתגשם. משפחתה של רבקה  עברה להתגורר במחנה המעפילים ברעננה במשך שבועיים. עד שקרובת משפחה בארץ השיגה דירה בחיפה, ואז  עברו ממחנה המעפילים לחיפה. הם גרו בחיפה בבית שחלקו עם עוד משפחת עולים. הבית היה בגודל של 70 מ"ר. כשהגיעו היו שם עוד דברים שהמשפחה הערבית שחיה שם השאירה בבית, כולל אוכל על הפתילייה. המקלחת, המטבח והשירותים  היו משותפים לשתי המשפחות, ושני החדרים חולקו וניתן חדר לכל משפחה.  לילה אחד הם שמעו רעשים מבחוץ וכולם יצאו לראות מה קורה, מסתבר שהגיעו  עולים נוספים ובעבורם התפנו עוד ערבים מבתיהם.

לימוד העברית המדוברת היתה קשה להורים על אף שלמדו מעט בחו"ל ובקפריסין. כך שמשפט מוכר של  חיים נחמן ביאליק : "גזזיני ואגרשך והעדפיני במילייך" כלל לא היה מובן להם, כשם שגם היום עברית ספרותית שכזו אינה מוכרת לדור שלנו.

לאחר ההתבססות בארץ, שארכה כ- שבע  שנים בערך, רבקה היתה צריכה ללכת לחנות להביא א בקבוק סודה בשם סיפון,(סיפולוקס) מזכוכית, למוכר כדי לקבל בקבוק חדש מלא. בדרך, המדרגות היו חלקות, ורבקה החליקה.  נשבר הבקבוק ורבקה נחתכה ליד אוזנה, ומאז ועד היום יש לה צלקת ליד אוזנה.

הזוית האישית

עקיבא, עמית והראל:היה לנו מהנה ומעניין מאוד. שמחנו לשמוע את הסיפור של רבקה.

רבקה: נהניתי להעביר את חוויותי מילדותי שהחלה בלידה בקפריסין וכ"דור שני" לשואה, לקבוצת ילדים וביניהם אחד מנכדי, מודעת לחשיבות העברת המורשת לדורות הבאים.

מילון

סיפולוקס
בקבוק סודה מיוחד שפעם היו מביאים את הריק למוכר ומקבלים חדש בתמורה

ציטוטים

”כשמשפחתה של רבקה הגיעה לארץ הם כל כך שמחו, כל העולים היו נרגשים ממש, הם לא האמינו שחלום כזה ענק, בשבילו הם סיכנו את חייהם בעליה לא חוקית אכן  מתגשם.“