מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

"עכשיו אני עוזב הכל ועולה לישראל"

דוד ורועי
תמונה משפחתית
העלייה מאלג'יר

נולדתי בעיר קולומבשרה אשר באלג'יר בתאריך  30/12/1932. משפחתי מונה 7 אחים ואחות אחת. אני עליתי לבד לארץ בשנת 1948 בהיותי בן 16.
 
העלייה היתה בספינה דייגים, הדרך לארץ הייתה קשה כי היה צפוף מאוד וגם באותה התקופה הים היה סוער והיו המון אנשים,  כשהגעתי לארץ גוייסתי לצבא והגעתי לבית ליד. אני עליתי לארץ בלי כלום. כשעליתי לארץ אמרתי לעצמי: "עכשיו אני עוזב הכל ועולה לישראל". למרות שאחי היה גר בירושלים לא גרתי איתו בגלל שהוא כבר היה נשוי ולא היה לי מקום לשהות שם. באותה התקופה לא  היו פרטי לבוש כמו היום והיינו צריכים להחליף בגדים אחד עם השני כגון: חולצות, מכנסיים, נעליים וכו'.
 
העלייה מאלג'יר
החלום של כולם היה לעלות לארץ ובזכותם אני גם רציתי לעלות בהיותי בן 16 בסוף שנת 48 עליתי לארץ. ואני גם הייתי בעליית הנוער והראו לנו סרטים על שוטר יהודי ורופא יהודי וזה עורר בנו תשוקה להגיע לפה, ואני בטוח שלעולם לא אעזוב אני הייתי פה ואני גם אמות פה. בתנועת הנוער אני הייתי לבדי. המצב בארץ היה קשה ולא הרשו למשפחות לעלות אלא רק לרווקים, זוגות או זוג הורים עם ילד. הייתה לי אפשרות לחזור כי לא היו לי ניירות.
 
בשנת 1952 הייתה לי אפשרות לחזור אך נפגשתי עם אחי והתייעצתי איתו והבנתי שזה המקום שאני רוצה להיות בו. אני עליתי לבדי והוריי לא ידעו שאני עולה לארץ וגם שידעו לאחר מכן הם התנגדו לכך. עליתי אחרי אחי הבכור ולאחר מכן העלייה לארץ בעזרת ספינת דייגים, בספינה היו לפחות 30 רווקים.
 
גיוסי לצה"ל
שהגעתי לישראל הייתה בארץ מלחמת העצמאות, רצו לגייס אותי אך לא הייתי בגיל המתאים, הייתי צעיר מלאו לי 16 שנים בלבד. הגעתי לירושלים ושם פגשתי את אחי שהיה בוגר ממני. המצב היה קשה, היה מחסור באוכל ולא הייתה עבודה בנמצא. ככה המשכתי את חיי עד שהמצב השתפר, נסעתי לאילת לאחר מלחמת ששת הימים, שירתתי בסיני כל אותה תקופה. לאחר שיחרורי מהצבא עבדתי בנמל אילת אבל באותה התקופה לא היו הרבה אוניות. הגעתי לאשדוד, הייתה לי פה דודה לא גרתי אצלה רק באתי לבקר אותה לפעמים וכך למדתי להכיר את העיר, מצאתי עבודה בנמל בה.
 
מלחמת ששת הימיםבשנת 67  גייסו אותנו זה היה יום שבת, לקחו אותנו לסיני ונשארתי שם חודש ימים. בתחלית המלחמה נפצעתי ברגל ובאוזניים. הייתי צריך לשהות חודשיים בבית חולים והיו לי עוד כאבים גם לאחר ששחררו אותי. עד שנגמרה המלחמה שיחררו אותי ואני אמרתי לעצמי: "איזה כיף שיצאתי מזה בשלום." בתום השיחרור מהצבא  הגעתי לנמל אילת ומשם לקחו אותי לאשדוד.

כיום…..
לאחר מכן הכרתי את אשתי, בחופש ראיתי אותה והתחלנו לדבר ונעשנו זוג ולאחר מספר שנים התחתנו והיום יש לנו שלוש בנות ושלושה בנים. כיום כפנסיונר אני נהנה משהותי בבית בחיק המשפחה.
תשע"ו

מילון

קולומברשה
עיר אשר נמצאת באלג'יריה.

ספינת דייגים
ספינת דייגים היא ספינה קטנה מאוד.

בית ליד
מושב בארץ נמצא בצפון.

ציטוטים

”איזה כיף שיצאתי מזה בשלום.“