מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עולה חדש מגיע לקיבוץ

סבא מוני ותעודת העולה
סבא מוני סבתא סוזי ושי
עליה לארץ מהעיר הגדולה בואנוס איירס לקיבוץ עין החורש

שלום שמי מוני בלה ואני רוצה לספר לנכדתי שי על התקופה המיוחדת שבה עליתי לארץ ישראל וכיצד למדתי לחיות בארץ ולהתמודד עם כל קשיים של היותי עולה חדש בארץ חדשה ושונה כל כך מכל מה שהכרתי. עליתי לארץ מארגנטינה בתחילת שנת 1970. הייתי בחור בן עשרים כחלק מקבוצה של תשעה חברים מתנועות נוער שעלו איתי.

בשונה מסיפורים של עליות שהגיעו לארץ באנייה וחלקם בצפיפות ובקשיים רבים, אני הגעתי לכאן במטוס מארץ מערבית ברמת חיים סבירה ומתוך בחירה אישית. הייתי ציוני וכך גם החברים שלי.

כשירדנו מהמטוס בשדה התעופה, אז נקרא לוד, הדבר הראשון שזכר לי היה ניחוח חזק של פרדסים, זה היה בחודש פברואר. בששה החודשים הראשונים ביליתי בקיבוץ עין החורש, באולפן לעברית.

למדתי את השפה ביחד עם עולי בני גילי שהיו שם ממדינות רבות. בנוסף ללימודים, עבדנו בענפי המשק מספר שעות ליום. אני אספר לכם חוויה מיוחדת ומצחיקה איך נקלטתי בעבודה במשק בענף המדגה – בריכות לגידול דגים. הייתי בחור עירוני והחיה הכי מיוחדת שפגשתי בחיים היה כלב או חתול !!!. תתארו לעצמכם שהגעתי לבריכות דגים וביקשו ממני להעביר דגים ממיכל למיכל אחר, כאשר אני חייב לתפוס דגים בידיי!!! הייתי מוקף בצעירים כמוני שעשו את העבודה הזאת במיומנות וכולם הפנו את מבטם אלי!!!!

במשך השעה הראשונה שם ניסיתי לתפוס דגים, שחמקו ממני בזריזות לבושתי הרבה. כולם מסביב גיחכו ואני בוש ונכלם. הייתי אדום מבושה. למחרת יצאתי לעבודה מוכן ונחוש לתפוס הרבה דגים ובלבד שלא יצחקו עלי. באותו יום הצלחתי לתפוס את הדגים ולהעבירם למיכל כמו האחרים, אבל לא מצאתי את יעודי בענף המדגה של הקיבוץ ולכן עברתי ועבדתי בענפי משק שונים ועם בעלי חיים כמו: תרנגולות בלול ובצאן.

עוד סיפור מצחיק מקליטתי בעין החורש.

ביום הראשון להגעתנו נצבה לפנינו אישה שהייתה המטפלת של הקבוצה. צביה היה שמה והיא דאגה לכל מחסורנו. צביה, נעמדה לפנינו והתחילה לדבר בעברית במשך עשר דקות שלמות. אני לא הבנתי שום דבר, אך עשיתי מה שאחרים עשו הנהנתי כאילו שאני מבין מה היא אומרת. כשצביה התחילה ללכת, כולנו הלכנו אחריה היא הוליכה אותנו למחסן הבגדים של הקיבוץ שם סיפקה לכולנו בגדי עבודה וגם כלי רחצה. אני זוכר אותה עומדת לפני ומדברת, אני בפה פעור ולא מבין דבר. באותם הימים הסתובבתי בשבילי הקיבוץ ממקום למקום וקבוצות של ילדי קיבוץ שחקו במדשאות. חלק מהם התקרבו אלי ושרו לי משהו לא מובן לי אך הכוונה הייתה ברורה… הקניטו אותי.

יותר מאוחר מישהו סיפר לי את מילות ומשמעות השיר:  ג'ינג'י חלודה ויש לו נקודה… כנראה בגלל שהייתי ג'נג'י. ככה למדתי עברית במשך השנה הראשונה.

לאחר מכן התחלתי ללמוד באוניברסיטה בחיפה, ההתמודדות הייתה השלמת השפה במילים ומושגים שלא ידעתי. פגשתי צעירים ישראלים עירונים והתחברתי להמון חברים חדשים ומהר מאוד הפכתי מעולה חדש לעולה ותיק ואח"כ לעוד ישראלי מהשורה. הכרתי את סוזי אישתי והקמנו משפחה בחיפה יש לנו ילדים ונכדים מקסימים וביניהם שי, נכדתנו ששומעת את הסיפורים של עלייתנו לארץ. אחד הדברים שעזרו לי כעולה חדש בארץ ישראל הייתה תעודת עולה.

עד היום אני שומר אותה כי היא מזכירה לי את התקופה שבה הייתי עולה חדש בארץ ישראל. החל מסוף שנות השישים של המאה הקודמת עולים חדשים זכו לקבל מעמד של עולה חדש. מעמד של עולה חדש הקנה לעולים עזרה בשלוש תחומים עיקריים: לימוד השפה, דיור ועבודה. העולה היה מציג את  התעודה בפני הפקיד של הסוכנות היהודית או של משרד הקליטה והיה מקבל את העזרה שהיה זקוק לה. למשל, אולפן ללימוד עברית, שבדרך כלל נמשך כשישה חודשים לפחות. כמו כן בעזרת תעודת העולה, העולים החדשים היו זכאים ליעוץ והכוונה בנושאים כמו אולפן קליטה שהיה משלב מגורים עם לימוד השפה. עזרה נוספת הייתה תשלום בעבור לימודים באוניברסיטה ובמוסדות ללימוד מקצוע. לי זה היה חשוב כי למדתי באוניברסיטת חיפה.

ככה המדינה עזרה לעולים למצוא עבודה וללמוד את השפה – אלה היו הצעדים הראשונים לקליטה מוצלחת בארץ. התעודה הייתה המסמך החשוב ביותר לעולים חדשים.

הזוית האישית

מוני בלה: הגעתי למפגשים בבית הספר כממלא מקום של אישתי סוזי ונהנתי מאוד לספר את הסיפור שלי ולשמוע את הסיפורים של המשתתפים האחרים. זה היה מעניין וגם משמח לספר לנכדים על אותם ימים ועל החוויות שלנו כשהיינו צעירים.

קישור לסיפורה של סבתא סוזי בלה: עלייה לארץ חלום שהתגשם.

מילון

אולפן
מסגרת בה למדו העולים החדשים עברית

עין החורש
עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ המשתיך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ונמצא בעמק חפר, כשישה ק"מ מדרום-מזרח לחדרה. שטח הקיבוץ כ-13,000 דונם. קיבוץ עין החורש נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין, ובהמשך הצטרפו אליו בוגרי "השומר הצעיר" מבלגיה. בשנת 1931 עלה לקרקע על אדמות עמק חפר מדרום-מזרח לחדרה

ציטוטים

”עליתי לארץ כי הייתי ציוני. “

הקשר הרב דורי