מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עולה חדש בן חמש

משה ושקד עם הכתובה
בגדד בעבר
סיפור עלייתי מעירק לארץ ישראל עם משפחתי בגיל חמש

נולדתי בבגדד, עיר הבירה של עיראק. בגיל 5 אני ומשפחתי עלינו ארצה והגענו לעיר תל אביב. נשלחתי ישר לגן ילדים ברחוב יעבץ שבתל-אביב.

שנה לאחר-מכן נרשמתי לכיתה א' שבבית-הספר זמנהוף, היות ועברנו לגור ברחוב דיזנגוף, מספר בית 135. בשנת 1936, בהיותי בכיתה ב', עברנו לגור בחולון. הורי היו ממייסדי העיר חולון, שהייתה אז רק גבעות חול, ושם למדתי עד לסיום בית החינוך ומשם עברתי ללמוד בגימנסיה -"השכלה" בתל-אביב.

באמצע הלימודים פרצה מלחמת השחרור והיות ואני הייתי חבר "ההגנה" מגיל 14, נקראתי למלחמה ואני רק בן 17.

זה היה ביום שבת בבוקר. הוסענו לתל-אביב למקום שהיום נקרא "הקריה", שבזמנו היה מחנה של הצבא הבריטי ושם קיבלנו ציוד ראשוני. משם הוסענו לירושלים בדרך לטרון. באזור שלטו חיילי הלגיון הירדני והם בדקו את השיירה שלנו ובמזל נתנו לנו לעבור לכיוון ירושלים. בירושלים הגנו על החזית הצפונית של העיר.

שלושה חודשים לאחר-מכן יצאו שתי שיירות: אחת להגנת גוש עציון ושנייה נסעה להגן על הר-טוב. אני והמחלקה שלי יועדנו לשמור ולהגן על הר-טוב (מושבה קטנה בהרי ירושלים). לצערי השיירה שיצאה לגוש עציון לא הגיעה ליעדה,

לימים נקראו "מחלקת הל"ה", על שם 35 לוחמים שנהרגו בקרב זה.
החפץ בתמונה: כתובה-תעודת נישואים

ארץ יצור : עיראק

כיום היא בבעלות משפחת בן-חור.

החפץ שייך להוריי אשר קיבלו אותו בחתונתם ועבר לידי בנם. החפץ נכתב לפני כ-130 שנה ומעוצב לפי הנוהג בתקופתו. החפץ שימושי עד היום באירועי נישואין. בחפץ הזה כותבים את התנאים המבטיחים את שלמות הנישואין של החתן ובמיוחד מתייחסים לזכויות הכלה. החפץ יקר לנו (למשפחת בן-חור) כזיכרון לעבר המשפחתי (נישואי הוריי).

מילון

מחלקת הל"ה
המחלקה יצאה במלחמת העצמאות, כדי לסייע לגוש עציון הנצור ולתגבר אותו בלוחמים ובאספקה. אור ליום שישי ה' בשבט תש"ח, 16 בינואר 1948 המחלקה התגלתה בדרכה ובעקבות כך כותרה על ידי המוני ערבים מהסביבה וכל לוחמיה נפלו בקרב שנמשך כל היום

ציטוטים

”הכתובה יקרה לנו כי היא עברה מדור לדור במשפחה“