מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עוגיות דובדבנים – עוגיות ההישרדות

סבא אברהם עונד טלאי צהוב
סבא אברהם מוכר עוגיות דובדבנים
עוגיות של סבתא רבתא ודודה סופי אחות של סבא

סבא עוגיות דובדבנים

הסיפור שלי מתחיל במתכון לעוגיות טעימות ומופלאות. המתכון מצורף למטה. מעשה שהיה כך היה: יום אחד כשביקרתי את סבא וסבתא שלי מצד אבא בצפת, סבא הגיש לי ולאחי צלחת עם עוגיות שנראו מאוד יפות וטעימות ואח"כ כשטעמתי אותם הם באמת היו טעימות ופריכות, הן היו עוגיות ממולאות בדובדבנים והטעם שלהם היה מתוק ומתפוצץ בפה.

ואז סבא אברהם אמר לי: "את יודעת יולי שאת העוגיות האלה הכינה דודה סופי (שהיא אחות של סבא שלי) ואלה עוגיות שהיא למדה להכין מאימא שלי " כלומר, מסבתא רבתא שלי שלמדה מאימא שלה. ואלה עוגיות מאוד מיוחדות.

סבא סיפר ובהמשך דודה סופי חיזקה את הדברים של סבא, שבתקופה שהם היו ילדים קטנים ברומניה והשואה הייתה בעיצומה, נאצים רבים שלטו כבר בעיר הולדתם והחלו לשלוח תושבים למחנות עבודה של הגרמנים וגם סבא רבא שלי נשלח למחנה עבודה יחד עם אח של סבא שלי. ובגלל שסבא רבא היה המפרנס היחיד בבית כשהוא נלקח למחנה העבודה, לא היה ממה לחיות ולא היה כסף להתקיים ומה שסבתא רבתא ואחיות שלה ידעו לעשות היטב היה לאפות, ובמיוחד ידעו להכין עוגיות דובדבנים טעימות.

וכדי לשרוד בכל ערב בחשאי הם היו מכינות עוגיות דובדבנים שהעלו ריח ניחוח בכל הבית והיה צריך לסגור את החלונות כדי שהריחות הנעימים לא יצאו החוצה ואז יגלו מה הם עושים בכל ערב. סבא אברהם שלי שהיה ילד באותה תקופה היה יוצא אל העיר בכל בוקר עם סל מלא בעוגיות ומנסה למכור את העוגיות לחיילים הנאצים וכך להרוויח כמה פרוטות כדי שהמשפחה תוכל לקנות מעט מזון אחר.

סבא שהוא יהודי היה חייב ללכת עם טלאי של מגן דוד עליו לפי החוקים של הנאצים על מנת שהם יזהו מי יהודי. אבל כשסבא היה הולך למכור את העוגיות הוא היה מחביא את הטלאי של המגן דוד כדי שלא יתפסו אותו ואולי אף יהרגו אותו בגלל שהוא מנסה להתפרנס ולמכור עוגיות.

 

אך למרות שהחביא את הטלאי, סבא מספר על שני מקרים שזכורים לו במיוחד. שיום אחד שהלך למכור את העוגיות חייל נאצי קרא לו ושאל מה יש לו בסל ? והוא ענה שיש לו עוגיות ושאל אותו אם הוא רוצה לקנות, החייל הנאצי צחק ולקח לו את כל העוגיות מבלי לשלם אגורה ואמר לו "שיעוף" הביתה, ככה סבא חזר בלי שום פרוטה אל הבית והיה עצוב מאוד שלא הצליח לעזור.

מקרה נוסף היה עוד מפגש עם חייל נאצי שפגש בו עם העוגיות, החייל הכה אותו ממש קשה, בעיקר באזור הראש והאוזניים (מאז יש לסבא בעיות עם השמיעה) ולקח לו את כל העוגיות, וסבא חבול ופצוע חזר הביתה.

מאחר שהדבר הפך להיות מסוכן מידי, הם הפסיקו עם מכירת העוגיות. בהמשך כשסבא רבא שלי שוחרר ממחנה העבודה, הוא מיהר לקחת את סבא שלי ואת האחים והאחיות שלו ולעלות ארצה.

ובאותו יום כשטעמתי את העוגיות האלה וסבא התענג עליהם הבנתי שאלה לא סתם עוגיות, אלא עוגיות מיוחדות שזה גם מתכון שעובר מדור לדור במשפחה ואלה עוגיות שעזרו מאוד בתקופה הקשה למשפחה של סבא שלי.

אני למדתי על סבא שלי מהסיפור שהוא היה ילד אמיץ שהתגבר על פחד שלו על מנת לעזור למשפחה שלו לשרוד. הוא בסך הכל היה ילד קטן, אבל הוא לקח על עצמו אחריות גדולה.

מתכון לעוגיות דובדבנים – יולי האס

החומרים הדרושים: 1 ק"ג דובדבנים, 5 ביצים, על כל ביצה להוסיף כף וחצי סוכר וכף וחצי שמן. מעט אבקת אפיה, שקית סוכר וניל, מעט תמצית וניל, מעט תמצית רום, קמח לפי הצורך

אופן ההכנה: להוציא את החרצנים מהדובדבנים להוסיף 4 כפות סוכר ולהשרות ללילה שלם עטופים בניילון במקרר. בקערה מערבבים את כל החומרים ומוסיפים קמח עד אשר נוצרת עיסה רכה ולא דביקה מידי. לאחר מכן מרדדים את הבצק בעובי של 1 ס"מ בערך וקורצים ממנו עיגולים. על עיגול אחד שמים ממלית הדובדבנים שהושרו לילה קודם ולוקחים עיגול שני ומניחים אותו על העיגול עם הדובדבנים ובעזרת האצבעות מהדקת מסביב. מורחת מעל ביצה ואופה בתנור בחום של 175-180 מעלות.

העשרה

טלאי צהוב: "הטלאי הצהוב הוא צורת מגן דוד מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ואות קלון. בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית בתקופת השואה, חייבו השלטונות את היהודים לשאת אותו על בגדיהם. הטלאי הצהוב הונהג כסימן מזהה ליהודים על ידי שלטונות האסלאם והנצרות בימי הביניים, כחלק מחקיקה אנטי יהודית והשפלה אנטישמית".

אגף מורשת, משרד החינוך

תשע"ה, 2015 

מילון

טלאי צהוב
הטלאי הצהוב הוא צורת מגן דוד מבד צהוב, ידוע בעיקר כסימן מזהה ואות קלון. בשטחי הכיבוש של גרמניה הנאצית בתקופת השואה, חייבו השלטונות את היהודים לשאת אותו על בגדיהם. הטלאי הצהוב הונהג כסימן מזהה ליהודים על ידי שלטונות האסלאם והנצרות בימי הביניים, כחלק מחקיקה אנטי יהודית והשפלה אנטישמית.

ציטוטים

”זה מתכון שעובר מדור לדור במשפחה. אלה עוגיות שעזרו מאוד בתקופת השואה להישרדותם.“