מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עוגה של שושנה מקיבוץ גדות

אני וסבא בכיתת המחשבים
ולסבתא לא נשאר....
למה שמים כוס בעוגה

שמי אמיל מיכאסקו, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי מאור, לו סיפרתי את סיפורי. בחרו להעלות את הסיפור על "העוגה של חנה", מתקופת עלייתי לארץ כעולה חדש שהתגייס מייד לצה"ל.

נולדתי ברומניה, בשנת 1950, בעיר בוקרשט, עיר הבירה של רומניה. עלינו לארץ בשנת 1970, כשהייתי בן עשרים והתגייסתי לשירות הצבאי.

בשנות ה-70 קבוצת חיילים טירונים, ואני ביניהם, התארחו בקיבוץ גדות. המשפחה המארחת שלי הייתה משפחת סוצקוורין. אחרי האירוח הקשר עם המשפחה המשיך כל הזמן. הוא המשיך…. עד שהתחתנתי עם אחת מבנות המשפחה – עם אסתר.

עוד בימי הביקורים הראשונים שלי בבית משפחת סוצקוורין, שמתי לב שחמותי שושנה אפתה עוגה וחילקה בין כולם. היינו כל-כך הרבה אנשים שלא פעם לשושנה לא נשאר פירור עוגה. ממש כמו בסיפור "סבתא בישלה דייסה".

עבר לי בראש לדבר איתה על זה… בפעם הבאה שבאנו לביקור והיא אפתה עוגה, לפני שהיא פרסה אותה, לקחתי כוס וחתכתי איתה את אמצע העוגה, ואמרתי לה שתחלק לכולם פרוסת עוגה, אבל את האמצע תשמור לעצמה. כמו בסיפור "סבתא בישלה דייסה"  גם לסבתא שושנה נשארה חתיכת עוגה.

 העוגה של שושנה, שחילקה לחיילים הטירונים ברוחב לב

"ולסבתא לא נשאר……."

הזוית האישית

אמיל הסבא: המפגש עם מאור היה מרתק ומאתגר, היה לי מעניין לספר לו את הסיפורים.

מאור: נהנתי לשמוע ולתעד את סיפורו של סבא.

מילון

סבתא בשלה דייסה
שיר ילדים קטנים המתבצע עם האצבעות

גדות
גָּדוֹת הוא קיבוץ אשר נוסד בשנת 1949. הקיבוץ ממוקם על רמת כורזים בצמוד לגבולה הצפוני עם חלקו הדרומי של עמק החולה. היישוב נקרא כך משום מיקומו סמוך לגדת הירדן הזורם ממזרח. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כמו בסיפור "סבתא בישלה דייסה" גם לסבתא שושנה נישאר... “