מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עוגה מלוחה

אני ונכדי בטיול ליוון
אני כילדה בפולין
הלם תרבותי

שמי אסתר כץ לבית צ'רנוצ'פקה, נולדתי בפולין בעיר לודג' בדצמבר 1946. עליתי לארץ באפריל 1957 ונשלחנו למעברת יבנה. כעבור זמן קצר עברנו למעברת בת ים.

כילדה מאוד אהבתי עוגות שמרים ממולאות באוכמניות או בגבינה, אותן אמא נהגה לקנות לי בקונדיטוריה שהייתה בבית בו גרנו עד עלייתנו לארץ. עד היום אני יכולה לשחזר את הטעם האלוהי של העוגות האלה.

בשבוע הראשון בבת ים אמא ואני הלכנו לטייל במרכז העיר. לפתע ראינו קונדיטוריה ובדוכן שעמד בחוץ היו עוגות משולשות, שהזכירו את העוגות האהובות עליי. ביקשתי מאמא לקנות לנו שתי עוגות כאלו כי אז עדיין מאוד התגעגעתי לילדותי בפולין. אמא היססה ואמרה שאין כסף לפינוק שכזה. אבל היא ראתה שהייתי מאוד מאוכזבת ונעתרה לבקשתי. המוכר ארז את שתי העוגות בשקית נייר חומה ושתינו הלכנו לשדרה ליד "המצבה", התיישבנו על ספסל, והוצאנו את העוגות מן השקית. מה שקרה אחרי זה היה מאוד מוזר: נגסנו בעוגות, והיבטנו זו בזו, בתדהמה וכמעט ירקנו את הבצק המלוח מן הפה.

"מה זה צריך להיות?" שאלנו זו את זו.

"אולי העוגות מקולקלות כי הם עמדו בשמש" אמרה אמא.

"אז בואי נלך למוכר ונשאל אותו". אמרתי לאמי.

וכך עשינו. המוכר הסתכל עלינו ולא הבין מה אנחנו רוצות.

"אלו בורקס! זה לא עוגות!" אמר המוכר.

"מה זה בורקס?" שאלה אמא.

ואז הוא הסביר לנו ביידיש שאלו מאפים של היהודים שעלו מבולגריה. אני חשבתי שעוגה חייבת להיות מתוקה. ומזה למדתי, שבצק יכול להיות מתוק, או מלוח, ואפילו חריף. ובמשך הזמן, למדתי לאהוב גם מאפים מלוחים.

לפני שלוש שנים, נסעתי עם נכדיי לטיול שורשים בעיר מולדתי לודג'. ביקרנו בהרבה מקומות שאותם זכרתי מילדותי. בתי רחל, אמא של ניתאי, הפתיעה אותי כשטיילנו ברחוב הראשי של לודג' וקנתה לי בקונדיטוריה עוגות זהות במראה ובטעם לעוגות ילדותי.

 

 

הזוית האישית

סבתא אסתר: בחרתי את סיפור הבורקס, כי רציתי להדגים לניתאי, נכדי האהוב, שהעלייה לארץ הייתה קשה למרות שהייתי ילדה. כל מעבר מארץ לארץ הוא הלם תרבותי מהרבה בחינות ויש דברים שלמרות שעברו עשרות שנים עדיין קשה לי להתרגל אליהם, כמו אנשים שזורקים עטיפה של ארטיק על הרצפה. אף על פי כן, אני מאושרת שהוריי הביאו אותי לכאן כי פה זה המקום היחיד בו אני מרגישה בבית.

הנכד ניתאי: נהניתי לשמוע את סיפורה של סבתי, ולמדתי ממנו שהעלייה לארץ הייתה לא קלה בהתחלה, אבל סבתא שלי שמחה ומאושרת שהיא חיה בישראל.

מילון

כיכר המצבה
שמה הרשמי הוא "כיכר המגינים". המרכז המסחרי והתעבורתי של השכונה ושל כל העיר בת ים.

ציטוטים

”נגסנו בעוגות, והיבטנו זו בזו, בתדהמה וכמעט ירקנו את הבצק המלוח מן הפה“