מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עד עמוד התלייה

אביגיל וסבתא יפה
סבתא יפה בצעירותה
סבתא יפה מספרת על דודה שלום צאלח, מהרוגי המלכות בעיראק

סבתא יפה נולדה בשנת 1952 בעיר באר יעקב בישראל. היא נולדה למשפחה בת תשע נפשות, סבתא השלישית מבין הילדים. בילדותה סיפרו לה הוריה על הדרך שעשו לארץ.

להוריה היה בבית סליק מתחת למיטתם שבו החביאו נשק. הוריה שיתפו פעולה עם שלום צאלח (דודה), שניסה בדרכים שונות להבריח יהודים לישראל מעיראק. לילה אחד עלו השלטונות בעיראק על מעורבות זו של משפחתה ודודה התחיל לדאוג יחד עם חבריו (מרדכי בן פורת ושלמה הלל), והם דאגו למשפחה שיעלו על מטוס כמה שיותר מהר לארץ ישראל. הוריה עלו לארץ ביחד עם שני אחיה הגדולים (שהיו בני 3 וחצי שנה). דודה של סבתא הבטיח להוריה: "אל תדאגו בעוד שבועיים אגיע לארץ ישראל". אבל לצערנו השלטונות תפסו אותו, עינו אותו קשות ותלו אותו בכיכר הגדולה בבגדאד.

משפטו האחרון היה: "תחי מדינת ישראל". עד היום עצמותיו נשארו בעיראק, ולמרות שהמשפחה ניסתה בכל דרך לערב מדינות שונות להביא את עצמותיו לישראל זה לא צלח..

אביה של סבתא נפטר לפני עשר שנים. כל עוד היה בחיים עשה אזכרה בכל שנה ושנה בתאריך כ"א בטבת.

משפחתנו כיום

הזוית האישית

מילון

סְלִיק
"סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנה ארגון "ההגנה" סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות. מאותו שורש נגזר גם הפועל "להסליק" שמשמעו להחביא, להעלים מן העין. (ויקיפדיה)

שלום צאלח
שלום צאלח (1923 — 22 בינואר 1952) היה יהודי שהוצא להורג בהקשר לפיגועים בבגדאד 1950-51. מהרוגי המלכות בעיראק. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”משפטו האחרון של דודי צלאח שלום היה: "תחי מדינת ישראל". עד היום עצמותיו נשארו בעיראק“