מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עבדתי כספרנית בספריה העירונית בטבריה 43 שנים

שרה ושי...
אני והוריי
סיפור חיי שרה ילדות, עלייה לארץ ועד היום...

שמי שרה מזרחי (קזז), נולדתי במצרים בעיר אלכסנדרייה בתאריך 28.6.1949. להורי משה ואסתר- רחל. הורי ילידי מצרים. עלינו לארץ בשנת 1950. יש לי 5 אחיות נשואות וחלקן סבתות לנכדים.
 
למדתי בבית ספר יסודי ממלכתי ו' בשיכון ב' ,תיכון בגליל עם תעודת בגרות. ולאחר למדתי ספרנות וברשותי תעודת ספרן מורשה.. אני אמא לשתי בנות סיגל וכרמית ולירון ז"ל. אני סבתא לשלושה נכדים מקסימים: אורי , איתי , אוהד.
 
עבדתי כספרנית בספריה העירונית בטבריה 43 שנה מאז שהייתי תלמידת יב' ועד לפרישה לפני 3 שנים. כיום אני גמלאית שמנסה ליהנות ממה שהחיים מציעים לי ומהתחביבים שלי, קריאה, טיולים בטבע בארץ ובעולם , פתירת תשבצים, צפייה בטלוויזיה, האזנה לרדיו ובילוי בחיק המשפחה עם הנכדים. 
ילדותי
אני שרה נולדתי במצרים בשנת 1949 לאבי משה שעבד ב"מקורות" בהקמת המוביל הארצי, ולאמי אסתר רחל עקרת בית שגידלה 6 בנות לתפארת. נולדתי בעיר אלכסנדריה שבמצרים. עיר נמל במצרים שכונת על חוף הים התיכון. נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפנה"ס.
 
לאלכסנדריה יש היסטוריה עתיקה מאוד ומפוארת. כיום אלכסנדריה עיר מסחר ונמל חשובה שמהווה מרכז מסחרי חשוב להעברת גז טבעי ונפט מסואץ. באלכסנדריה יש ספריה ציבורית גדולה מעין חידוש של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר היא אוניברסיטת אלכסנדריה האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים. באלכסנדריה ישבו יהודים מאז המאה ה-3 לפנה"ס. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לארץ . בעיר יש בית כנסת שנקרא "אליהו הנביא" שקיים עד היום סבי מצד אבי היה האדם שתחזק בזמנו את הבית כנסת.
אני והורי

 
אני והורי
העלייה לארץ והחיים במעברה
עליתי עם הורי בשנת 1950 והגענו לטבריה למעברה. המעברה הוקמה היכן שנמצאה כיום בית ספר האולפנית. מעברה היא מחנה עולים שהיה ישוב זמני בשנות ה-50 , המעברות הוקמו כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול לאחר קום המדינה. הבתים במעברות היו דלים ביותר שתוכננו כפתרון זמני בלבד. סוגי המבנים היו אוהלים, בדונים (מבנה דמוי צריף העשוי בד), פחונים (מבנה עשוי מפח), אסבסטונים (מבנה עשוי אסבסט) , צריפונים.
 
אני והורי גרנו בצריף עשוי מפח שבקיץ להט מחום ובחורף שמעו טיפות הגשם רוקדות על הגג. מים זורמים או שירותים לא היו בפחונים אלה בחוץ . מחוץ לפחונים היו ברזיות לשטיפת כלים ולכביסה. אבי מכר נפט עם סוס ועגלה במעברה. חשמל לא היה אז והדליקו למפות עם נפט (עששיות). במעברה גרנו עד שקיבלנו בית מלבנים בשיכון ב'.
 
מעברה

מעברה
במעברה
תקופת הצנע
לאחר הכרזת המדינה עולים רבים הגיעו לארץ, והיה צורך להשקיע בקליטתם. באותם ימים היה המצב הכלכלי בארץ קשה והיה מחסור במזון. כדי להתגבר על המצב הקשה הודיע דוד בן גוריון על "משטר צנע" לפיו יחולקו מוצרים בכמות מוגבלת ושווה לכל תושב. בהתחלה היה הקיצוב על מוצרי מזון כגון: לחם, קמח, סוכר, אורז, ביצים, גבינה, תפוחי אדמה ובשר. היה גם קיצוב על מוצרי הלבשה הנעלה לבית ורהיטים. את המוצרים ניתן היה לרכוש תמורת תלושים שהוקצבו לכל תושב.
 
תקופת הצנע השפיע מאוד על חיי היום יום של כל התושבים והיא הפכה לסמל של התקופה ההיא ויש עליה אין סוף סיפורים שירים ובדיחות. בשנת 1952 בוטל בהדרגה משטר הצנע.
תקופת הצנע

תקופת הצנע
המעבר לשיכון ב'
הבית שקיבלנו היה חדר + מטבח ושירותים שהיה ארמון החיים במעברות. בשיכון ב' כיום השכונה נקראת בית וגן. בשיכון ב' נולדו אחיותיי. בזמנו בית חולים סקוטי ששימש כבית יולדות עד שנבנה בית חולים "פוריה" שנוסד בשנת 1959.
 
אני כאמור למדתי בבית ספר יסודי ממלכתי ו' ולאחר מכן בתיכון בגליל (כיום בית ספר רעות). שהייתי תלמידת יב' התחלתי לעבוד בספריה הציבורית , נישאתי בשנת 1968 ילדתי שלושה ילדים , למדתי ספרנות ועבדתי עד לפרישה ,כיום אני גימלאית וסבתא לשלושה נכדים.
בית החולים הסקוטי, אז...

בית החולים הסקוטי, אז…

אילן היוחסין שלי:
אילן יוחסין

אילן יוחסין
     

                                                                                                                

מילון

למפות
עששיות שדולקות על נפט

מעברה
ישוב זמני

בית ספר תיכון בגליל
כיום בית ספר רעות.

ציטוטים

”"החיים אז היו קשים אבל יפים": למרות כל הקשיים הפיזיים אנשים היו שמחים בחלקם.“