מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור שורשים מפי סבי

תעודת הזהות של ההורים של סבא
סבא שלי
סבא שלי ודילמות התנ"ך

סיפור שורשים לפי דבריו של סבא שלי:
"ההורים שלי, סבא מרדכי ז"ל וסבתא חיה עליה השלום,   התחתנו בסוף שנת תרצ"ב (1932) ביום ששי, וממש כעבור יומיים, ביום ראשון – עלו על האניה בדרכם לארץ-ישראל. ירדו בחיפה, היה זה ממש בערב ראש השנה תרצ"ג,  עשו את החג בחיפה, ולמחרת החג נסעו לרחובות. שם גרו זמן קצר.
באותה תקופה  מאד קשה להשיג עבודה, ובימים שהייתה עבודה – סבא עבד בחקלאות, בפרדס ברחובות (עד היום סמל עיריית רחובות מכיל גם תפוז …).
 
 
לאחר זמן עברו לגור בתל-אביב, וסבא עבד בבית חרושת לטקסטיל (= בדים), ששמו "ארגמן" (שכבר לא קיים), עד צאתו לגמלאות.
סבתא חיה עלתה לארץ כשבידה תעודת 'גננת מוסמכת' מבית-מדרש לגננות שהיה בעיר צ'רנוביץ. שימשה בארץ בתור הגננת ה ר א ש ו נ ה של תנועת 'הפועל-המזרחי', מה שהיום: רשת גנים של תנועת 'אמונה'. בין ילדי הגן שלה היו הילדים של חשובי המשפחות הדתיות בת"א, וביניהם יוסקה שפירא, מי שכעבור הרבה שנים שימש בתור שר בממשלת ישראל (והוא נפטר לפני שנה), ועוד ילדים שגדלו ותפסו מישרות חשובות.
ההורים שלהם, גם של סבא מרדכי וגם של סבתא חיה, נשארו בחו"ל, עם ילדיהם האחרים.
בתקופת השואה, בשנות ה-40, ההורים של סבא מרדכי – ר' אהרן (שהיה רב ושוחט) ואשתו, גורשו ע"י הנאצים  לטרנסניסטריה , הם לא הגיעו לשם, אלא מתו באמצע המסע הארוך והמפרך שהיה בעיצומו של החורף. עד היום, איננו  יודעים היכן הם קבורים.
ההורים של סבתא חיה ברחו לרוסיה, ולא זכו להגיע לארץ ישראל, למרות שמאד שאפו לכך.

סבא מרדכי נפטר בגיל מאד מבוגר, בגיל 94. כל פעם היה חוזר ואומר: כשיגיע זמני לעמוד ולהיפטר מהעולם הזה – אל תבכו, שכן  בעזרת ה' זכיתי מה שהרבה אחרים לא זכו: לעלות לארץ ולהקים משפחה גדולה ועניפה.

נושא  ארץ ישראל, והזכות שהייתה לו לעלות לארץ ולהינצל מהשואה – הייתה לנגד עיניו כל חייו, והוא חינך אותנו כל ימיו לאהבת הארץ. למשל, הציעו לו להפסיק לעבוד באותו בית-חרושת 'ארגמן' שהייתה עבודה קשה, והבטיחו שיסדרו לו עבודה קלה ו"נקייה" בתור פקיד במשרד. הוא סירב בתוקף, וטען: באתי לארץ לא כדי להיות ג'ובניק, אלא כדי לבנות אותה ! מסיבה זו הוא חי בצניעות רבה כל ימיו, בדירה קטנה בת 2 חדרים, דירה שלא הייתה שלו, אלא תמורת דמי-שכירות חודשיים. מימיו לא נסע במונית, אלא רק באוטובוס או הלך ברגל, וכך חינך גם אותנו – לא לרדוף אחרי הכסף והמותרות.
 
סבא הצטיין ב'אהבת תורה'. מדי יום, כשחזר מהעבודה, היה ממהר לבית-הכנסת לשיעור של "הדף היומי", ומימיו לא החסיר אף שיעור. גם בצאתו לגמלאות, כל היום ישב קרא, למד וכתב. לא התבטל אף רגע. אף פעם אי אפשר היה לתפוס אותו ללא ספר ביד. כך  חינך את הילדים והצאצאים, וברוך ה' – כולם בעלי השכלה, והולכים בדרך הישר.
בסוף ימיו, כשהראייה שלו התחילה להיחלש, וכבר היה קשה לו ללמוד, אמר: "עכשיו כבר אין טעם לחיים שלי,  ואני רוצה למות" ! 
 
 
העשרה:
תנועת הפועל המזרחי – התנועה הדגישה את הערכים הסוציאליים ועיגנה את ערכי השוויון והצדק החברתי במקורות ובמסורת. התנועה פעלה בשיתוף עם תנועת העבודה הציונית הסוציאליסטית וחשה קרבה להתיישבות החלוצית ולהסתדרות.(ויקיפדיה)
 
תשע"ו  2016

מילון

ביקורת המקרא
שיטה הנועדה לשפוט את התנ"ך בדרך שמנסה להוציא את היהודים כמאמינים בטפלות

ציטוטים

”התנ"ך אינו ספר מדע או היסטוריה,אלא ספר חינוכי-דתי:איך להיות יהודי טוב ואדם נאמן“