מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור על כלב ציוני ועל אוטו גנוב בעיר הקודש

מטר, אמנה ואריאלה באולפנת עפרה
אני וחברתי מחזיקות את הכלב נבח בא"י
סיפור העלייה של אריאלה לא

שמי אריאלה בן אליעזר השם הקודם שלי היה ג'רי ג'וסף נולדתי בקליפורניה בשנת 1952. יש לי אח אחד בשם ג'אן ג'וסף וההורים שלי ליאון ופרנסיס ג'וסף ז"ל נפטרו לפני שעליתי. עליתי עם הכלב שלי ניבח והוא יספר את סיפור העליה שלנו…

תחילת המסע היה בשנת 1981 בטיסה בין קליפורניה לניו יורק. היתה לנו שהייה של שש שעות בין הנחיתה בניו יורק עד ההמראה לארץ ישראל. ישבתי בשקט וחיכיתי בסבלנות. מסוף אל-על היה די שומם עד שעה לפני ההמראה.

ואז אנשים התחילו להגיע. למשפחה אחת היה כלב ענק בשם "טונדרה". הטונדרה הזה חשב שאני צריך להיות ארוחת העשר שלו. אוי ווי! ואז הבחור במשפחה של טונדרה אמר: "מעניין שהוא כל כך פעיל. הרי נתנו לו תרופת הרגעה. אני מקווה שהפעם הוא לא ישתחרר מהכלוב שלו כמו שהוא עשה בפעם הקודמת שטסנו אתו".

ההשגחה  שלנו הייתה שעובדי אל-על הספיקו להכיר אותי בזמן השהייה בנמל התעופה. הם ראו שאני שקטה וממושמעת. כשהם שמעו את השיחה במשפחת טונדרה, הם התייעצו ביניהם ואז הציעו לנו, אם נרצה לטוס במחלקה הראשונה, מקדימה. כמובן שהסכמנו והייתי הכלב המאושר בעולם!

עלינו למטוס כמו כולם וכשעברנו ליד נוסעים אחרים גברת אחת העירה: בחיים שלי לא ראיתי כלב כל כך נימוסי. ובעלה ענה לה: נו, בודאי. הוא כלב יהודי.

אז ככה התחילה העליה שלי. גם ההמשך היה נהדר. בתחילה למדנו באולפן בקבוץ יבנה. אחר כך גרנו במרכז הקליטה בטבריה עד שבסוף, הגענו לגור בשילה. לצערי, אז היה לי שבץ ובגיל 12 עזבתי את העולם. החברים בשילה כל כך אהבו אותי שהם באו לבקר את משפחתי לנחם אותם.

ארץ ישראל היא מקום נהדר לגור.

כתב: ניבח (הכלב של אריאלה)

מתוך החושך יצא האור

היינו בדרך לאפרת בשבת "נחמו" והילדים לא הרגישו טוב והיו להם בחילות (בזמן האינתיפאדה) נסענו עם חלונות סגורים. אמרנו להם שאנו באיזור ערבי וכאשר נגיע לירושלים נעצור והם יצאו מהאוטו. עשיתי פרסה ברמזור בפינה של כביש אחד, רחוב לוי אשכול וצרתי על יד הדשא איפה שהפסל הלבן. הילדים יצאו מהאוטו ואני ניגשתי לבגא'ז להוציא דברים בשבילם ושני ערבים עמדו שם ופשוט נכנסו לתוך האוטו מכיוון שהיה לי מגינים על החלונות מפני המש לא יכולתי לראות אם חוס וחלילה חטפו ילד. אני רבתי עם הנהג והוא דחף אותי כמה פעמים עד שהוא התניע את האוטו והם ברחו. הייתה טראומה בשביל הילדים כי הם חשבו שהערבים רצו לחטוף אותי. אנחנו יצאנו מכל הסיפור הזה בריאים וברוך ה' הכל היה בסדר .

כאשר חזרנו לשילה חברה הגיעה ואמרה שחברים שלי בשילה חושבים שהחיים שלי מספיק קשים ולא רצו שאנו נהיה ללא אוטו ומתוך כך אספו כסף לקנות לנו אוטו. הם קנו לנו אוטו חדש אוטו ממש חדיש. לראות את החיוכים על הפנים של האנשים שנסעתי באוטו החדש נתן לי כל כך הרבה כוח

החברה באה לאחר כמה חודשים ואמרה לי שיש לה סיפור בשבילי היא הייתה בשבתון במעלה אפרים ופגשה זוג צעיר עם תינוק ושאלה אותם איך קוראים לתינוק שלהם והם אמרו שילה והיא אמרה שהיא גרה בשילה והם אמרו באמת? את יודעת למה קראנו לו שילה? האמא סיפרה שהיא הייתה בהריון עם התינוק הם שמעו סיפור על אישה משילה שערבים חטפו את האוטו שלה ואנשי שילה קנו לה אוטו נוסף והם החליטו שאם יוולד בן הם רוצים לקרוא לו שילה בתקווה שהוא יהיה איש חסד ומעשים טובים כאנשי שילה.

אני אמרתי לילדים שלי כששמעתי את הסיפור הזה שזה חסדי ה' אנחנו ראינו את התמונה הקטנה אבל כיום יש ילד שקוראים לו שילה והוא מספר את הסיפור שעברנו.

הזוית האישית

אריאלה: היה לי מלא אור ואהבה.

אמנה: הייתה לי חוויה להכיר את אריאלה אשה מיוחדת במינה.

מטר: היה לי ממש כיף לשמוע את הסיפורים של אריאלה הכרתי רובד נוסף ועמוק של אישיותה.

מילון

שבת נחמו
שבת נחמו היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר תשעה באב על שם ההפטרה שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "שבעא דנחמתא" שהן שבת שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי. שבת זו חלה תמיד בפרשת ואתחנן. (חב"דפדיה)

ציטוטים

”בחיים שלי לא ראיתי כלב כל כך נימוסי. נו, בוודאי הוא כלב יהודי.“