מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור עלייתי והתאקלמותי בארץ

סבתא דניס ואסף בסיור בבית התפוצות.
אבי, אימי ואחי הקטן ברוך, במרוקו
סיפור עלייתי ממרוקו מהעיר מקנס.

שמי דניס חיימוב, סבתא של אסף. נולדתי במרוקו בעיר מקנס, בשנת 1944. אימי, סול ז"ל הייתה ילידת מרוקו ואבי, יוסף ז"ל היה יליד ירושלים, דור רביעי בארץ. כשהיה בן 12 עבר אבי לגור במרוקו ולאחר כמה שנים הכיר את אימי ונישא לה. לאבי ואימי נולדו חמישה ילדים. ביניהם אני הבכורה.

במקנס היהודים גרו ב"מלח" החדש, שכונה שבה התקבצו כל היהודים של העיר מקנס. היו שם בתי כנסת, בתי מסחר של יהודים, תלמוד תורה שבו למדו ילדים עד גיל 6 ובית ספר אליאנס שבו למדו כל הילדים היהודים. במיוחד זכור לי התנור של השכונה (פראן של ה'מלח'). בתנור זה אפו את כל העוגיות של היהודים, כל אחד בתורו ובשבתות, כל היהודים אחסנו את סירי החמין בתנור הענק. כל סיר סומן בסימן מיוחד והסיר שנכנס ראשון – יצא אחרון.. אימי סיפרה שאם מישהי ידעה ששכנתה מבשלת טוב, אז היא שלחה סיר שדומה לסיר של שכנתה ואז הם אכלו את החמין של השכנה..

המשמעת בבית הספר, בשונה מהמשמעת בישראל, הייתה נוקשה וקפדנית. נאלצנו לעמוד כשמורה נכנס לכיתה, לבשנו מדים מיוחדים ובכל חודש בחרו את מצטיין הכיתה. היחסים בין היהודים למוסלמים ולנוצרים היו מצוינים.

תלמוד תורה שבו למדו ילדים עד גיל 6 בעיר מקנס שבמרוקו

 

אבי היה איש עסקים אמיד במרוקו, יבואן של מוצרי חשמל בתקופה בה לא היו מוצרי חשמל כגון מקררים בנמצא.

בשנת 1956, קיבלה מרוקו, שעד אז הייתה קולוניה צרפתית, את עצמאותה והפכה באופן מידי לאויבת של מדינת ישראל הצעירה שקמה 8 שנים קודם לכן. אבי, שנולד בירושלים ולא היה בעל אזרחות מרוקאית התבקש לעזוב את מרוקו באופן מיידי.

פנקס רישומים של אבי, יוסף מימרן, עם רשימה של מתנות לילדים

 

על היהודים שגורשו ממרוקו נאסר להוציא כסף מתחומי המדינה. בין לילה, נאלצנו להיפרד מהמשפחה ומהחברים, למכור את הרכוש של המשפחה ולעזוב את מרוקו. ואכן כך היה. אבי מכר את הבית ואת עסקיו ואת תמורת המכירה הסתירה אימי בתוך כרית. את הכרית עם הכסף הסתירה אימי בעגלה של אחותי התינוקת בת השנה ואני התבקשתי להוביל את העגלה עם כל הרכוש של המשפחה עלי אדמות לתוך האוניה בקזבלנקה, ובכל מקרה לא להסתכל לאחור – להמשיך ללכת

בתחילת יולי 1956, עלינו על ספינה מקזבלנקה שבמרוקו לכיוון מרסיי שבצרפת. לאחר חניה של חודש במרסיי, המשכנו עם אוניית "צים" לחיפה. המסע ארך כחודש ימים ובאוגוסט 1956, עגנו לחופי חיפה.

בזכות הכסף שבכרית הקליטה בישראל היתה קלה ביחס לקליטתם של יהודי מרוקו שעלו עם הקמת המדינה. אבי קנה חנות ברחוב דיזינגוף בתל אביב ודירה בשכונת שפירא בדרום תל אביב.

בארץ למדנו בבית ספר כי"ח (כל ישראל חברים) שממוקם בשכונת נווה צדק (היום, מרכז סוזן דלל). תוך שישה חודשים למדתי עברית כשפה שלישית בנוסף לצרפתית ולמרוקאית שדיברו בבית. בשנה הראשונה ללימודי זכיתי למקום השלישי בתחרות חיבורים בעברית. המשכתי ללמוד בעירוני ט' בתל אביב ואח"כ באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בתרבות צרפת.

ביה"ס "כל ישראל חברים" נווה צדק תל אביב

 

כל משפחתנו השתלבה יפה בחיים החדשים בארץ. כמובן שהיו קשיים אבל התגברנו עליהם ביחד, בין השאר בזכות המשמעת העצמאית שרכשנו בחינוך הנוקשה במרוקו, במשפחתיות שלנו וכן בזכות הרצון העז של הוריי שנצטיין בלימודים.

לימים בשכונת שפירא הכרתי את בעלי רפאל ז"ל. התחתנו ונולדו לנו חמישה ילדים. אסף הוא בנו של יוסי, בני הרביעי.

סיפור אהבה מדהים של אסף וסבא רפאל ז"ל- אהבת אמת

סיפור עלייתי ממרוקו מהעיר מקנס – קישור לסרטון

הזוית האישית

סבתא דניס: שמחתי לקחת חלק ולהשתתף יחד עם נכדי אסף, בתוכנית הקשר הרב דורי. נכדי נחשף להיסטוריה המשפחתית שלי ולסיפורים שמלווים את משפחתי. נחשפנו גם לסיפורים של משתתפים אחרים בתוכנית שהיו מעניינים ביותר והדגימו את המארג המופלא של עם ישראל ואת נפלאות תקומת העם היהודי בארצו. יישר כוח למארגנים.

אסף: נהניתי מאוד להשתתף בתוכנית, הכרתי את העבר של סבתא ואת השורשים של המשפחה שלנו. זאת היתה חוויה נהדרת לבלות זמן איכות עם סבתא דניס. במיוחד נהניתי מהטיול לבית התפוצות ומהחיבור בין ההסטוריה של המשפחה שלי להסטוריה שלנו בישראל. תודה רבה למורה תמר שמיר המנחה שלנו!

מילון

פראן של ה"מלח"
תנור אפייה מאדמה. התנור בנוי משתי קומות, בקומה התחתונה חלל לאחסון עצים ובקומה השנייה כיפת התנור אשר בחלל שלה מדליקים אש, ולאחר מכן אופים בו. שרפת עץ חי מעניקה לאפייה טעם מיוחד, ועל אחת כמה וכמה כאשר האפייה נעשית בתנור אדמה.

קולוניה
מושבה בעברית, היא חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית. במשמעותה המודרנית, קולוניה מתאפיינת על פי רוב בשליטת מדינה זרה על חבל הארץ כתוצאה מכיבוש, המלווה ביישוב מתיישבים מארץ האם תוך קיפוח זכויותיהם של ילידיו המקוריים. המונח קולוניה קשור קשר הדוק למונחים קולוניאליזם ואימפריאליזם.

ציטוטים

”התגברנו על הקשיים בארץ בזכות החינוך הנוקשה שחונכנו במרוקו.“