מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור עלייתה של סבתא שושנה מביירות

אני ומשפחתי
אני ובעלי בחתונתנו
סיפור עלייה של משפחה שברחה מרוסיה עצרה בלבנון ולבסוף עלתה ארצה.

שמי שושנה רוזת לבית כהן, סבתא של עומר בורשטיין, הוא נכדי החמישי במספר מתוך אחד עשר נכדים.
סיפור עליית משפחתי לארץ ישראל
רציתי לספר לכם על אחד מסיפוריי הרבים והמעניינים שהתרחשו לאורך חיי. סיפור זה הוא סיפור מרתק ומלא התרגשויות.
ברוך (טופיק), נכד לדובה קנטור, יהודייה מרוסיה שאביה ואחיה נרצחו בפוגרום בתקופת הצאר ניקולאי השני, מחליטה האם לעלות לארץ ישראל. בשנת 1882/1883 יוצאת האם ושתי בנותיה לדרך. בדרך כשהאוניה עגנה בנמל ביירות שבלבנון, עלה לסיפון האונייה יבואן יהודי בשם יוסף הררי כהן, שבא לבדוק את התבואה שהזמין, עיניו נפגשו בעיניה של דובה: נערה יפיפיה עם עיניים כחולות ושיער בהיר בת 16, עקב החוק העותומני שלא אפשר לנוסעים לרדת בתחנות ביניים החליט יוסף להינשא לדובה ע"י רב הקהילה היהודית בבירות, כך נולדו להם ילדים רבים ובתם היחידה שרה, הפכה לאמו של ברוך (אבא שלי).
 
לונה בת למשפחה ממגורשי ספרד, נולדה בצידון שבלבנון, אביה נרצח כמה ימים אחרי הכרזת החלוקה באו"ם: כ"ט בנובמבר 1947 האבא של אמי היה סוחר וכשהוא נסע מצידון לכפר ז'יזין כדי לפדות מלקוח את כספי הסחורה שסיפק, הקונה הערבי במקום לתת לו כסף ירה בו, חתך אותו עם סכין ואמר לו:" זה מה שמגיע לך יהודי, במקום הכסף".
 אלו אבי אמי ואני (הילדה)
 
אחים שלי
ביתנו היה מאוד יהודי ציוני- יצחק הבן הרביעי, התאום של שרה, היה בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ומיד לאחר חגיגות הבר מצווה, בהשפעת חבר החליט ב1951 לעלות לארץ ישראל.
השערים (הגבול) בין ישראל ללבנון נסגר. וכדי לעבור מלבנון לארץ ישראל נעזרו העולים במבריחים ששילמו להם כסף רב לעבור. אחי לא רצה ליידע את ההורים על מזימותיו, ומאחר ולא היה לו כסף, הלך לבעל המכולת שהורי היו קונים אצלו, וביקש ממנו 5 לירות. הוא קיבל את הכסף ורץ עם חברו למבריח. המבריח העלה אותם על סירה עם עוד יהודים ולבסוף הגיעו לראש הנקרה. שם אחי מסר למבריח פתק ובו כתב "הורים יקרים, הגעתי לארץ ישראל". משם המשיך את דרכו לקיבוץ "שער העמקים".
 
הורי, קיבלו את הבשורה המרה- אמי אישה חזקה ודעתנית הציעה לאבי שהיא תלך לארץ ישראל עם אחותו התאומה (של יצחק)- סוניה- שרה. מתוך מחשבה שהאחות התאומה תשכנע את יצחק לחזור לביירות.
 
כעבור שנה, אמי ושרה עברו את הגבול עם המבריחים דרך מטולה והחוויה נשארה חקוקה בזיכרונה של אמי- הנביחות של הכלבים שעל הגבול. במקום לשכנע את יצחק לחזור הוא שכנע את שרה להישאר אתו. ואמר לאמא:" תישארי פה תחלבי לנו את הפרות ואל תחזרי לארץ הערבית, ובטח אבא יבוא עם שאר האחים".
אמי חזרה לביירות בידיים ריקות ועכשיו הבאה בתור לעלות הייתה האחות הבכורה רחל, שגם היא נשארה בארץ. נשארנו בבית: אבא, אמא, סבתא (שלי) וחמישה אחים. אורנה האחות השישית עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ:"כפר מסריק". אחי הגדול אלי סיים בגרות ונסע לצרפת ללמוד להיות אגרונום (מהנדס חקלאות), עם סיום לימודיו לא חזר הביתה ונסע לקנדה עשה חייל ונשאר עד היום שם הקים משפחה.
 
עכשיו נשארו האחות אנזל, דניז, ושושנה (רוזת). אנזל נסעה לפריז ולמדה בסורבון (האוניברסיטה המהוללת בפריז), למדה ספרות ותרבות צרפת ובשנת 1959, עם סיום לימודיה ועם מינוי מורה לצרפתית בבית ספר אליאנס ברמת אביב.
 מגיעים לישראל
באותה שנה (1959) אבא ואימא החליטו "די" עולים לישראל, בתאריך 28/6/1959 עזבנו את ביירות בטיסת לוספטנזה לאיסטנבול שבטוריקה, היינו שם שלושה ימים ולאחר מיכן בתאריך 1/7/1959 טסנו מאיסטנבול לתל אביב בטיסת אל- על ובמטוס אל-על לשדה התעופה לוד (כך קראו לו אז) וכשירדנו מהמטוס אבי נישק את האדמה ובירך "שהחיינו".
 
בתאריך 1/8/1959 התחלתי ללמוד בכיתה ח' באליאנס חיפה, סיימתי  את כיתה י"ב ותעודת בגרות ב1964, המשכתי את לימודיי בסמינר למורים באוניברסיטת חיפה ולימדתי 38 שנה בבית ספר (בחינוך מיוחד). את בן זוגי דוד, הכרתי בשכונה ובחברה. נשאנו בל"ג בעומר בשנת 1965 ונולדו לנו ארבעה ילדים ונכדים רבים ובניהם עומר החמוד. אני גאה במשפחתי הענפה שלקחה חלק בבניית הארץ.
 
                                                                      זהו אחי יצחק
 
 
                                         אני ואחותי שרה כשהיינו ילדות
  
תשע"ו 2016

מילון

אגרונום
אגרונומיה היא תורת החקלאות.אגרונומיה עוסקת, בין היתר, ב"השבחת גזע" (selective breeding) של צמחים שונים, כדי להניב את היבול הטוב ביותר - בתנאים הפשוטים ביותר. השבחת הגזע גם מעלה את תנובת השדה וגם מעלה את הערך התזונתי של מספר יבולים, כמו תירס וחיטה. כמו כן, השבחת הגזע יכולה גם ליצור זנים חדשים הנקראיים "בני-כלאיים". ההשבחה נעשית לרוב באמצעות הכלאות קלאסיות בין זוג הורים וברירת הצאצאים הרצויים או באמצעות הנדסה גנטית ותרבית רקמה.

ציטוטים

”באותה שנה (1959) אבא ואימא החליטו "די" עולים לישראל“

”אני גאה במשפחתי הענפה שלקחה חלק בבניית הארץ“