מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור עלייתה של מיסה כחלון מלוב

המפרום של מיסה (רובי קסטרו)
מיסה בתכנית הקשר הרב דורי
ברוך דובדבני בזכותו עלו יהודי לוב לארץ

שמי מיסה כחלון נולדתי בשנת 1925, להורי ממוס ולאומה ראובן

במשפחתי שבעה אחים: ז'ורה, מנטינה, עליזה, אורה, אברהם(מינו) אחי התאום.

עליתי לארץ מלוב, טריפולי בעיר ח'ומס.

אל -ח'ומס – "אל-ח'ומס (נכתב גם אל-כומס; בערבית: ????? – החומש) היא עיר בצפון-מערב לוב ובירת מחוז אל-מורקוב. העיר היא אחת מהערים המרכזיות בחלק ההיסטורי של טריפוליטניה, והיא מחוברת בכביש החוף אל הערים המרכזיות של לוב – בנגזי וטריפולי – ואל העיר המצרית קהיר. אל-ח'ומס הוקמה בידי הטורקים בתקופה בה שלטו על האזור (1911-1553). בין השנים 1983-1995 הייתה העיר בירת מחוז אל-ח'ומס."

החיים בלוב

גדלתי בלוב. שם למדתי בבית ספר איטלקי. למדנו בבית ספר איטלקי בגלל שהיה שלטון איטלקי שפת הלימוד הייתה איטלקית. פחדנו ללמוד עברית בגלל הערבים. הערבים לא רצו שתהיה לנו מדינה. הרגו לנו הרבה יהודים בגלל שקיבלנו את דגל ישראל היינו פוחדים לצאת החוצה כדי שלא יתקיפו אותנו.

"הפגיעות ביהדות לוב החלו בשנת 1938 עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה ובהמשך הוחלו גם על יהדות לוב. בזמן מלחמת העולם השנייה נערכו פרעות כנגד היהודים. בתחילה הייתה הפגיעה קלה אך בימי המלחמה הלכה וגברה. יש הטוענים כי הסיבה להרעה ביחס ליהודים נבעה מהידיעה שקיבל מוסוליני על כך שנציגי הקהילה היהודית בבנגאזי הביעו שמחה לאור כניסת החיילים היהודים יחד עם הצבא הבריטי" (ויקיפדיה", יהדות לוב)

כשנערה הגיעה לגיל המתאים ההורים היו צריכים לשמור עליה כיון שהערבים היו חוטפים בנות ומאלצים אותן להתחתן.

לאבי היה אטליז. כמובן שהוא קיים שחיטה כשרה לשירות היהודים. בצעירותי עבדתי בתפירה אצל הערבים. הערבים היו באים אלינו הביתה והייתי תופרת להם גלביות. בשלב מאוחר יותר לאחר שהאנגלים כבשו את טריפולי, עבדתי בשביל הצבא הבריטי ככובסת.

בזמן מלחמת העולם השנייה, ערבים מקומיים עברו בין בתי עשירי הקהילה ושחטו אותם. 350 אנשים נטבחו ביניהם קרוב משפחה שלי בשם משה תייר ז"ל . הוא היה בן 23  בלבד,. האירוע הקשה היה מספר שבועות לפני תאריך חתונתו. הוא נסקל באבנים עד מוות.

פרעות טריפולי: "פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945 כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו 9 בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר עד להתערבות הצבא הבריטי ששלט בלוב ב-7 בנובמבר. פרעות אלו שבוצעו בידי ערבים לובים עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי."

המסע לארץ ישראל

מיסה מספרת: "שליח הסוכנות היהודית יהודי בשם ברוך דובדבני, הגיע לקהילה היהודית בחומס".

ברוך דובדבני : "ב-1945 הצטרף לארגון ההגנה. ב-1946 יצא בשליחות הסוכנות היהודית למחנות העקורים באיטליה. ב-1950 חזר לישראל ועבד כפקיד בכיר במחלקת העלייה של הסוכנות בירושלים. בשנת 1953 יצא דובדבני, הפעם עם משפחתו, בשליחות הסוכנות היהודית לפריז, לשמש כמנהל מחלקת העלייה באירופה ובצפון אפריקה. הוא הרבה לנסוע לארצות צפון אפריקה מרוקו, אלג'יר וטוניס, תוך סיכון נפשו, כדי להבטיח יציאה מְרבית של היהודים מארצות אלו, בטרם יקבלו עצמאות וינעלו את שעריהן בפני העלייה החופשית של יהודים לישראל. בין השאר עמד בראש מבצע העלאת יהודי לוב לארץ וזכה לאהבתם והערצתם."

מיסה ממשיכה: "עליתי לארץ בגיל 22. כשהגענו לארץ היה לנו סיבוכים עם הערבים בארץ הגענו עם קום המדינה בשנת 1948. הגענו לארץ באניית העצמאות עד לחיפה. מחיפה העבירו אותנו למחנה עתלית. במחנה עתלית, נתנו לנו אוהלים ואוכל. ישבנו שמה באוהלים עם מיטה אחת, באוהל קטן. שם חיינו בתנאים אלו כשנה.

לאחר כשנה הגענו לחדרה. היינו כבר עם שני ילדים אחד שמו אוזי והשני עמוס. גרנו בחדרה, שם גידלנו את הילדים. בעלי עבד בתור עובד בניין. בגבעת אולגה, גידלנו חמישה בנים ושתי בנות גדלנו אותם על ערכי המסורת,  "כבוד, רק כבוד, כבוד בין ההורים וכבוד בין ההורים לילדים. בבית היה כבוד גדול בין כולם. שבעה ילדים ומעולם אף אחד לא רב עם אחיו. כולם ילדים טובים. היום זה לא כמו פעם, היום כבר יש פחות כבוד במשפחות."

אני הייתי עקרת בית, לא יצאתי לעבודה בחוץ. גידלתי את הילדים. גידלתי את שבעת ילדי, חמישה בנים ושתי בנות. שמם של הבנים: עוזי, עמוס, קובי, אורי ובני השר משה כחלון. שמם של הבנות: עמליה, לאה.

 העשרה

טריפולי, לוב – ארץ לידה של מיסה

יהודי לוב: "הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה. יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם במערות חצובות בקרקע"

"בשנות השלטון הבריטי, משנת 1943 עד 1952 ולאחר מכן בשנות העצמאות של לוב, סבלו היהודים מהעם הלובי, שערך בהם פרעות, פצע והרג ופגע ברכושם. היהודים התארגנו והפעילו הגנה עצמית. לאחר הקמת המדינה עלתה רוב קהילת לוב לישראל, אך חלק נכבד ממנה היגר לאיטליה. ברומא מהווים יוצאי לוב מרכיב חשוב בקהילה היהודית, ויש להם בית כנסת משלהם. בשנת 1969, לאחר עלייתו של הקולונל מועמר קדאפי לשלטון, עזבו אחרוני יהודי לוב את המדינה."

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945 

ברוך דובדבני "עמד בראש מבצע העלאת יהודי לוב לארץ וזכה לאהבתם והערצתם"

מיסה השתתפה השנה, תשע"ד, בתכנית הקשר הרב דורי – מדור לדור, בבית ספר "השחף"בהנחייתה של המורה ליאת מורבסקי.

"צריך להישאר צנועים" – אומרת מיסה כחלון , קישור לראיון עמה 13.01.06 עם רענן בן צור

מילון

יהודי לוב
הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה. יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם במערות חצובות בקרקע

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945
פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945 כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו 9 בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר עד להתערבות הצבא הבריטי ששלט בלוב ב-7 בנובמבר. פרעות אלו שבוצעו בידי ערבים לובים עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי.

אל-ח'ומס
אל-ח'ומס (נכתב גם אל-כומס; בערבית: ????? – החומש) היא עיר בצפון-מערב לוב ובירת מחוז אל-מורקוב. העיר היא אחת מהערים המרכזיות בחלק ההיסטורי של טריפוליטניה, והיא מחוברת בכביש החוף אל הערים המרכזיות של לוב – בנגזי וטריפולי – ואל העיר המצרית קהיר. אל-ח'ומס הוקמה בידי הטורקים בתקופה בה שלטו על האזור (1911-1553). בין השנים 1983-1995 הייתה העיר בירת מחוז אל-ח'ומס.

ציטוטים

”כשנערה הגיעה לגיל המתאים ההורים היו צריכים לשמור עליה. הערבים היו חוטפים בנות.“