מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור עלייה של סבא וסבתא שלי

אני סבא וסבתא שלי בבר מצווה שלי
סבא שלי וסבתא שלי בשנת 2000
רקע על סבא וסבתא ועל ההורים שלהם איפה היו במלחמת העולם השנייה

סבתא שלי נולדה בחרקוב, אוקראינה. בשנת 1940. בשנת 1941 הם ברחו לקזחסטן ונשארה עם המשפחה שלה שם. אחרי המלחמה הם חזרו לחרקוב באוקראינה.

אבא של סבתא שלי לחם במלחמה והגן על מערב רוסיה מפני הגרמנים. אבא של סבתא שלי גם איבד שתי אצבעות במלחמה וקיבל סיכת לוחם על הגנת רוסיה.

סבתא שלי למדה חשבונאות ועבדה במרכז מחשבים בתחנת רכבת בחרקוב.

בשנת  1998 עלו ארצה עם סבא שלי ודודה שלי. סבתא שלי עלתה לאופקים, כפנסיונרית, ולא עבדה פה בארץ. סבתא שלי נפטרה בשנת 2016.

סבא שלי, בוריס, נולד בחרקוב אוקראינה, בשנת 1939. אבא של סבא שלי נפטר קצת לפני המלחמה ומהסיבה הזאת היה להם מאוד קשה בבית והמצב הכלכלי היה קשה. אמא של סבא שלי שלחה אותו ועוד שני אחים שלו לפנימייה.

כשהמלחמה התקרבה אל הפנימייה, פינו את כל הפנימייה לצפון רוסיה.

לסבא שלי הייתה ילדות מאוד קשה, לחיות בלי אבא ולהיות בפנימייה בלי אמא שלו, היה מאוד קשה בשבילו. כל התקופה שהוא היה ילד הוא היה מאוד שקט ומבודד.

לאחר מכן, הוא פגש את סבתא שלי, שזה העלה לו את הביטחון ואת המצב רוח והוא התחיל להיות פחות מבודד ויותר שמח. לאחר שסבתא שלי נפטרה הוא חזר להיות למה שהוא היה בילדות שלו אבל עם השנים הוא חזר לעצמו.

בתחילת שנת 2017 הוא עבר לקריית גת, ועדיין גר פה.

הזוית האישית

היה מעניין לשמוע את סיפורו של סבא, אודותיו ואודות סבתא.

מילון

סיכת לוחם
כל מי שקיבל סיכת לוחם זה מי שהגן על עיר מסוימת במלחמת העולם השנייה

חרקוב
היא העיר השנייה בגודלה באוקראינה, לאחר קייב, הבירה. חרקוב היא מרכזו של מחוז חרקוב. היא נמצאת בצפון-מזרח אוקראינה ואוכלוסייתה מנתה ב-2010 כ-1,449,000 נפש.

ציטוטים

”"הדבר הכי חשוב בחיים זה משפחה, אתה מאבד את המשפחה אתה מאבד את עצמך"“