מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור עלייה מרומניה

תמונה שלי עם משפחתי.
בתמונה רואים את דגל ישראל דגל רומניה.
אנשים טובים באמצע הדרך

סבתי,  נולדה ב-25/2/1946 בבוקרשט שברומניה.

בשנת 1977 עלתה לארץ עם שני ילדיה ובעלה. מפני שחשבה שיש בארץ אחווה ואהבה בין כולם ומפני שתמיד אהבה את הציונות. העלייה לארץ הייתה מאוד קשה עבורה, כיוון שאמה וחבריה הטובים לא רצו לעלות לארץ היא נאלצה להשאירם ברומניה.

עקב עלייתה לארץ, סבתי נאלצה לוותר גם על קורת הגג שהייתה לה ברומניה, הפרנסה הטובה והמסגרות החינוכיות לילדים. עקב המשטר הקומוניסטי ברומניה, לא הייתה לה האפשרות לקחת עמה הרבה דברים מרומניה, לכן כמות הדברים שארזה הייתה מאוד דלה וכשהגיעו לארץ הם נתקלו במחסור בבגדים ובאוכל. נוסף לכל היה מאוד קשה להשיג ויזה לארץ. ישנם קשים נוספים שבהם נתקלה, בארץ לא הייתה לה משפחה או חברים שיוכלו לעזור להם להתאקלם בארץ, לא היה מי שיקבל אותם בזרועות פתוחות, יכוון אותם ויהפוך את העלייה לקלה יותר. ההתנהלות היום-יומית הייתה שונה, המנהגים שהכירה היו שונים, והשפה הייתה חדשה עבורה.  כמו כן היו גם המון דברים בסיסיים שהייתה צריכה לדאוג להם כמו קורת גג חדשה, מסגרות חדשות לילדים ועבודה חדשה שתביא פרנסה לביתם.

סבי הגיע עם תעודה של רופא נשים וסבתי הגיעה עם תעודת אחות, הם חיפשו עבודה בבית חולים. הם מצאו עבודה בבית חולים סורוקה. סבתי עבדה כאחות במחלקה הנפרולוגית וסבי עבד כרופא נשים. במהלך העבודה, העובדים מתראים במשך הרבה זמן, במשמרות הלילה ובמשמרות הבוקר, וכך נרקמות חברויות בין העובדים. העובדים שהכירה בבית החולים הפכו במהרה לכמו משפחה מורחבת עבורה, בחגים ובימי ההולדת. ועזרו לה להתאקלם כמו שצריך בארץ.

סבתי הרגישה בטוחה ושייכת בארץ, עד שהנורא מכל קרה, אחרי 10 שנים בארץ, סבתי איבדה את סבי עקב תאונת דרכים קשה בדרך מהעבודה הביתה. סבתי הרגישה בודדה וחרדה לגורלם של שני ילדיה שהיו רק בני 12 ו -16. כדי שתוכל לפרנס כמו שצריך את משפחתה, סבתי החליטה לקחת על עצמה עוד משרה, וניהלה בית חולים פרטי לחולי דיאליזה. העבודה הקשה אילצה אותה להעדר מדי פעם מביתה מהבוקר עד הלילה.

כמו בכל הסיפורים גם לסיפור הזה יש סוף טוב, הודות לעזרתם של החברים שהכירה, הצליחה סבתי לגדל את שני ילדיה שכיום מהווים עבורה גאווה גדולה והיא נהנית מששת נכדיה.

היום, סבתי מתנדבת בעמותת ער״ן, שם מייעצת לאנשים שאין מי שיקשיב וייעץ להם.

הזוית האישית

נהניתי מאוד מהפרויקט ושמחתי להכיר לעומק את סיפור החיים של סבתי

מילון

אחווה
ידידות , חברות

ציטוטים

”״ אני מאוד מרוצה מהעלייה שלי לארץ ישראל״“