מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור ירושלמי

במסגרת התכנית
במסגרת חגיגת סיום של תכנית הקשר הרב דורי
ירושלים של פעם

זהו סיפור של שתי משפחות ירושלמיות ותיקות שחיו בירושלים שמחוץ לחומות יותר מאה חמישים שנה.

אני, שוש סיטון, סבתא של נדב סיטון, נולדתי בירושלים בשנת 1950 למשפחה ירושלמית ותיקה. שם המשפחה שלי היה אסטרייכר. בשנת 1970 התחתנתי עם רפי סיטון, גם הוא היה בן למשפחה ירושלמית ותיקה מאוד.

הסיפור הירושלמי שלנו הוא סיפור של קיבוץ גלויות. הסבא רבא של משפחת סיטון הגיע לירושלים מהעיר חלב שבסוריה, וסבא רבא שהגיע מהעיר סלוניקי שביוון. הסיפור של משפחת אסטרייכר מתחיל מסבא רבא שהגיע לירושלים מהעיר אודסה שברוסיה וסבא רבא מהעיר בודפשט שבהונגריה. כל המשפחות היו דתיות. הסבא רבא מסלוניקי היה רב ראשי. הסבא רבא מחלב היה סוחר גדול ועשיר של טקסטיל. הסבא רבא מאודסה היה צורף מוכשר מאוד. וסבא רבא מבודפשט היה מהנדס מכונות שהתקין את המעלית הראשונה בארץ- המעלית של מגדל ימקא בירושלים.

הסבא רבא הצורף אהב מאוד את אשתו, שקראו לה רייזל ובעברית – שושנה. הוא הכין לה תכשיט מאוד יפה ומיוחד מזהב ויהלום, פנינים ואבני חן כחולות. התכשיט בצורה עגולה ובתוכו יש פרחים. התכשיט עבר במשפחה מדור לדור ותמיד ירשה אותו ילדה שקראו לה שושנה. התכשיט הזה מסמל את הקשר הרב דורי של משפחתנו, ולכן הבטחתי להעניק אותו לאישה שנדב יבחר להתחתן איתה.

סבא רבא אשר אסטרייכר שהגיע לירושלים מבודפשט היה איש משכיל מאוד. הוא למד שם בטכניון והיה מהנדס מכונות. הוא תיקן מכונות הדפוס, תנורים של המאפיות, משאבות של הפרדסים מכל הארץ. יום אחד פנו אליו מנהלי ימקא בירושלים וביקשו ממנו להתקין מעלית למגדל שלהם. סבא הזמין מעלית מגרמניה, וכאשר היא הגיעה אחרי חצי שנה לירושלים הוא התקין אותה. זה נחשב היה "פלא" גדול. מכל העיר באו אנשים וצפו ב"נס" של המעלית העולה ויורדת.

הילדות שלי הייתה בירושלים הקטנה, לפני מלחמת ששת הימים, לפני שהעיר אוחדה לה. ירושלים של אז הייתה עיר קטנה ונחמדה מאוד, שקטה ונקייה. כמעט כולם הכירו את כולם. הילדים שיחקו ברחובות כי בקושי הייתה תנועה של מכוניות. זו הייתה תקופה בלי טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים. אנשים חיו חיי קהילה ערניים עם השכנים. אפילו לא נעלו את הדלתות של הבתים. זכור לי אירוע אחד שהפר את השלווה כאשר הנמר ברח מגן החיות התנ"כי של ירושלים. בעיר הסתובבו מכוניות עם רמקולים שהזהירו את כל הילדים וביקשו להיכנס לבתים ולנעול את הדלתות עד שנתפס הנמר. אז שוב עברו המכוניות עם הרמקולים והודיעו כי חלפה הסכנה.

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. אני זוכרת את החיילים שהגיעו לירושלים. הם ישבו בשקט ברחובות הקטנים והצדדים של העיר. אמא שלי כמו כל השכנות יצאה אל החיילים וכיבדה אותם בעוגות ובשתייה חמה. לפנות בוקר יצאו החיילים לקרב על ירושלים העתיקה. הם נכנסו לעיר העתיקה דרך שער האריות וכבשו אותה בסערה. אבל היו גם אבדות קשות. השמחה הייתה מהולה בעצב גדול. כולם הרגישו שהם באמת היו אריות.

ירושלים שלאחר מלחמת ששת הימים שינתה את פניה מאוד. היא הפכה לעיר גדולה ורועשת. האוכלוסייה הפכה להיות מגוונות יותר: עולים חדשים רבים הגיעו לעיר, ערבים תושבים העיר העתיקה ותיירים רבים.

הזוית האישית

שוש סיטון השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדה נדב סיטון. התכנית נערכה בבית הספר רמת החייל בתל אביב-יפו, התשע"ט.

מילון

ימק"א ירושלים
ימק"א ירושלים (באנגלית: Jerusalem International YMCA) הוא מרכז תרבות וספורט הממוקם בלבה של ירושלים ומסונף לארגון ימק"א (איגוד הצעירים הנוצרים) בארצות הברית. מרכז ימק"א ירושלים חורת על דגלו טיפוח אחווה וידידות בין נוצרים, מוסלמים ויהודים דרך פעילויות תרבות וספורט משותפות. בבניין, שהוא אחד היפים והבולטים בירושלים, פועלים גם אולם קונצרטים קטן ומהודר ומלון. מבנה ימק"א עצמו הוכרז כמבנה לשימור. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”זכור לי כאשר הנמר ברח מגן החיות התנ"כי של ירושלים. הזהירו את כל הילדים וביקשו להיכנס לבתים ולנעול את הדלתות “