מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור ילדות של סבתא שושנה

סבתא שושנה וליאור
סבתא שושנה בילדותה
סבתא התנגדה לחרם חברתי

שמי הוא שושנה סלים, נולדתי בשנת 1959 בישראל. כיום אני אמא לארבעה ילדים וסבתא לשבעה נכדים.

בילדותי גרתי במושב מצליח והזיכרונות שלי מהילדות הם שהוריי עלו ממצרים ונישאו בארץ. נולדו להם שישה ילדים, שלושה בנים ושלוש בנות. סבתא שלי גרה אתנו. אבא ואימא שלי עבדו מאוד קשה כדי לפרנס אותנו וסבתא שלי גידלה אותנו. החיים לא היו קלים: לא היו כבישים, לא היו מכוניות, היה לנו סוס ועגלה. לא היו לנו משחקים לשחק כמו שיש היום. שיחקנו מחניים, חמש אבנים, קלס, קפיצה בחבל ותופסת. אני זוכרת שלא קיבלנו כל מה שרצינו בגלל המצב הכלכלי. הסתפקנו במועט. בגדים היו קונים לנו רק בפסח ובראש השנה. והעבירו לנו בגדים מאחת מהשנייה.

משפחתי

בית הספר שלי היה היחיד במושב ואליו הייתי הולכת כל בוקר. יום אחד החליטו לעשות ילדי הכיתה חרם על אחת התלמידות שלא הסכימה לענות לרצונם, וביקשו מכל הילדים שלא לדבר אתה. אני לא הסכמתי להשתתף בחרם ובחרתי להיות לצידה של הילדה. לא פניתי למורים, אבל הלכנו לאביה של הילדה וסיפרנו את הסיפור. האבא כתב מכתב למנהל בית הספר ולאחר שיחה ארוכה עם התלמידים החרם הסתיים בפיוס התלמידים. היום ההורים יותר מעורבים עם מה שקורה עם הילדים בבית הספר ובכלל.

הזוית האישית

סבתא: התכנית מקשרת עוד יותר בין סבתא לנכדה. אני מאחלת לנכדה שלי שתהיה קשובה ושתצליח.

ליאור: התכנית "הקשר הרב דורי" קירבה יותר ביני לבין סבתא שלי. אני רוצה לאחל לה שתמיד תלך בדרך הנוחה לה ושתמיד תצליח בכל מה שרוצה.

מילון

נישאו
התחתנו

חרם חברתי
בחרם חברתי מנדה חברה כלשהי אדם מסוים אל מחוץ לחברה. לעיתים מתבטא החרם גם בהימנעות ממתן שירותים מסחריים, קהילתיים וכלכלים לאותו אדם. בעדה החרדית בישראל משמש החרם החברתי ככלי ענישה. שימוש מוצהר בחרם חברתי ככלי ענישה קיים בקרב ילדים ונוער. עם זאת, מבוגרים עשויים גם הם לנקוט צעדים דומים, אך לרוב לא במוצהר, כיוון שניהול יחסים חברתיים בדרך זו נחשב לקיצוני ונתפס כהתנהלות ילדותית ופוגענית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לא להיגרר אחרי אחרים, אלא לעשות מה שטוב לי“

”להסתפק במועט“