מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפור ילדותה של סבתא דינה

מאור עם סבתא דינה
סבתא דינה ביום חתונתה
סיפור ילדותה של סבתא דינה

סבתי גרה עם הוריה ואחיה בדירת שני חדרים. הוריה עלו בגלל ששמעו על הקמת מדינת ישראל, בשנת 1949, באונייה היו ארבעה ימים, כאשר עלו לישראל וסבתי הייתה בת ארבע שנים. הם הגיעו עם האונייה לסאן לוקאס לנמל חיפה. מהנמל הגיעו למחנה בישראל, ולאחר מכן, העבירו אותם לאור יהודה, שם הם גרו באוהלים. באור יהודה היו ביצות, וסבתי  זוכרת שכאשר הם הלכו, הם שקעו עם הנעליים, ואי אפשר היה להוציא את הנעל.

אחרי שנה לשמחתם העבירו אותם לצריפים, ולאחר מכן, היא הייתה בגן חובה ואחרי הגן  עלתה לכיתה א'. משם עברה לשכונת התקווה ולמדה עד כיתה ו'. לאחר מכן, בבוקר סבתי הלכה לעבוד ובערב למדה. היו למשפחתה שני חדרים וחצי. אמא שלה, מסעודה, בשלה על פתיליה. התקלחנו עם פרימוס כמו דוד כיבסנו ביד את כול הכביסה. שיחקנו קלאס, חמש אבנים ותופסת. בית כנסת היה ליד הבית.

 

פרטים אישיים על משפחתה

שם ההורים: מסעודה וויטוריו לבית משפחת ברנס. אחיי: משה, חלו, ניסים, מרי, רינה, לולי, יוסף, קלימו, רוזה ודינה.

אבא שלי היה סוחר, מוכר שטיחים וסדינים בשכונת התקווה. אמא שלי היתה אישה חכמה מאוד, נקייה ומגדלת באהבה גדולה. אבי היה מלא חוש הומור מקפיד לשמור על הדברים שלו, אחראי ולא אוהב לזרוק. אמי הייתה נמוכה עם מטפחת באופן קבוע ואבי היה גבוה עם שפם גדול. ביום-יום היינו אוכלים דגים, טבחה, בישול טריפוליטאי ושקשוקה.

היו לסתבא חברות טובות וקראו להם: אילנית וברוריה. סבתי למדה בבית ספר דתי: בית יעקב. הייתה משמעת חזקה. בבית הספר היו טיולים, אך כאשר היה טיול לירושלים – אבי אסר עליה ללכת.

סבתי הכירה את בעלה, יצחק, בגיל ארבע עשרה. יצאתי איתו עד גיל שש עשרה וחצי ואז התחתנו ועברו ליפו. נולדו לה שבעה ילדים: נולד אשר, אחרי שנה וחצי נולדה סימה ונפטרה בגיל שלושה חודשים. אחרי שנתיים נולד לי ויקטור, אחרי שלוש שנים נולד לי דקר, אחרי שלוש שנים נולדה סיניה, אחרי שלוש שנים נולדה מזי אמא של מאור, אחרי זה שלוש שנים נולד יהודה.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

ביצה
שטח של אדמה הנוטה להיות מכוסה מים רדודים במרבית ימות השנה.

ציטוטים

”אחרי שנה לשמחתנו העבירו אותנו לצריפים “